חידושי אנשי שם על יבמות מ״ד

1 רי"ף פתח ↗

עד אומר מת ושנים אומרים לא מת אע"פ שנשאת תצא פשיטא אין דבריו של אחד במקום שנים לא צריכא בפסולי עדות פירוש כגון שתי נשים וכדרבי נחמיה דתניא ר' נחמיה אומר כל מקום שהאמינה תורה עד אחד הלך אחר רוב דעות ועשו שתי נשים ואיש אחד כשני אנשים ועד אחד ואי בעית אימא כל היכא דאתא עד כשר מעיקרא אפילו מאה נשים נמי כעד אחד דמו אלא לאו כגון דאתאי אשה מעיקרא ותרצה לדר' נחמיה הכי ר' נחמיה אומר כל מקום שהאמינה תורה עד אחד הלך אחר רוב דעות ועשו שתי נשים ואשה אחת כשני אנשים ואיש אחד דאין דבריו של אחד במקום שנים אבל שתי נשים ואיש אחד כפלגא ופלגא דמו:

2 נימוקי יוסף פתח ↗

וחוששין לדבריה. מדקתני מתני' בתרוייהו חוששין ביוצאה בחזקת היתר לשוק ובאה והחזיקה עצמה ליבם וקתני חוששין ולא אמרינן אוקמא אחזקה ותנשא דהא ודאי משקרה ומשום דרחמא ליה קאמרה אלמא לא מחזקינן לה באוהבת ומדקתני נמי ביוצאה בחזקת צריכה ליבם ובאה והחזיקה עצמה לשוק כגון ניתן לי בן ומת בעלי ואחר כך מת בני וקתני חוששין ולא תתיבם ולא אמרינן ודאי משקרא ומשום דסניא ליה קאמרה אלמא זימנין לא סניא ליה אלמא מספקא לן וגבי מזכה גט נמי מספקא לן אי רחמא ליה וחוב הוא לה או סניא ליה וזכות הוא לה ותחלוץ ולא תתיבם והכי הלכתא ומיהו בבעל אפילו אשת מוכה שחין או שהיתה קטטה בינו לבינה ותבעה להתגרש שאין חוששין לה כלל אלא חולצת או מתיבמת וכן מוכח בגמרא דבני מערבא פ"ק דגיטין דגרסינן התם גבי מתניתין דחוב הוא לאשה שיוצאה מתחת בעלה רבי חייא ברונא אמר רבי יוחנן בעי הגע עצמך שהיתה אשתו של מוכה שחין הרי זכות הוא לאשה ואסיק התם דלא ובפרק התקבל נמי גרס התם בכל אתר אתמר התקבל כזכה והכא איתמר התקבל כהולך שניא היא שזכין לאדם שלא בפניו ואין חבין לו אלא בפניו התיב ר' שמאי הגע עצמך שהיתה צווחת להתגרש אני אומר שמא חזרה בה הרשב"א ז"ל:

1 מהר"ן שפירא האי אינו לדברי ר' נחמיה כלל אלא תלמודא הוא דמפרש דבריו מש"ה קאמר אח"כ ותרצה לדרבי נחמיה הכי וכו' וכן פי' רש"י להדיא בסוטה פרק מי שקינא דף ל"א:

2 מהר"ן שפירא והכי הל' דניחא בבעל. ר"ל דאמרינן תמיד היה ניחא בבעל יהיה מי שיהיה ומכח זה אמרינן על כל פנים לחומר' דאינה מתגרשת ומהר"ם מטיקטין ראיתי שהגיה במקום תיבת דניחא ומיהו כו'. לא ידעתי ליישבו ופשוט בעיני מ"ש בזה וק"ל:

« חידושי אנשי שם על יבמות מ״ג ×¢×´×