חפץ חיים על ספרא, אמור, פרק כ ז׳

1 ז יכול סימא את עינו וכו'. כדמשמע מאומרו כן יעשה לו:

2 תלמוד לומר מכה בהמה מכה אדם. לכאורה הכונה על הפסוק "מכה בהמה ישלמנה ומכה אדם יומת", ופריך הגמרא בבא קמא פג, ב ההוא בקטלא כתיב, שצריך להמיתו, ותשלומין אין שם. ומשני הכאה הכאה גמרינן דכתיב מכה נפש בהמה ישלמנה וסמיך ליה ואיש כי יתן מום בעמיתו וגו':

3 ואם נפשך לומר. דהיינו להשיב על זה ומפרש שם בגמרא דיש להשיב מאי חזית דילפת אדם מבהמה אדרבה נילף ממכה אדם יומת דהוא אדם מאדם, מה התם לא ניתן לפדיון אף הכא וכו', והיינו דקמשיב כתיב "לא תקחו כופר לנפש רוצח וכו'":