מקור ספרא, אמור, פרק כ ו׳
1 ו יכול אפילו אמר לו "המתן לי כאן בחמה" ונשתרב, "בצינה" ונצטנן, שיסה בו את הכלב, שיסה בו את הנחש? תלמוד לומר "מום". מה ראית לרבות את אלו ולהוציא את אלו? אחר שריבה הכתוב מיעט!? מרבה אני את אלו שהם מעשה ביד ומוציא אני את אלו שאין מעשה ביד.
פירוש חפץ חיים על ספרא, אמור, פרק כ ו׳
1 ו יכול וכו'. דבכל אלה היה הוא סיבה לנזקו אבל לא עשה מעשה:
2 ת"ל מום. היינו מה שכתוב "כאשר יתן מום באדם" דהאי תיבת "מום" יתר דהוה לו לכתוב "כאשר יתן באדם וגו'", אלא לרבות את אלו. דוקא שהיה מעשה ביד כעין מום:
3 שאין מעשה ביד. אלא גרמא בנזקין ופטור: