חפץ חיים על ספרא, אמור, פרק ג א׳

« חפץ חיים על ספרא Emor, Section 3 15 חפץ חיים על ספרא Emor, Chapter 3 2 »

1 א שאר המומין. היינו המומין הכשרין בבהמה ופסולין באדם מפני שאינו שוה בזרעו של אהרן וקחשיב להו בריש פ"ז דבכורות כגון הכליון עי"ש ובהם אינו מחלל עבודה בדיעבד גמרא שם:

2 ת"ל מום מום. היינו מה שחזר ושנה בפרשה "כל איש אשר בו מום מזרע אהרן הכהן". והגר"א גריס כן בהדיא וכן הוא בגמרא בכורות מג, א:

1 בכורות פתח ↗

מַתְנִי׳ מוּמִין אֵלּוּ, בֵּין קְבוּעִין בֵּין עוֹבְרִים — פּוֹסְלִין בָּאָדָם, וְיָתֵר עֲלֵיהֶן: הַכִּילוֹן, וְהַלַּפְתָּן, וְהַמַּקָּבָן, וְשֶׁרֹאשׁוֹ שָׁקוּט, וּסְקִיפַת.

2 בכורות פתח ↗

יָתֵר עֲלֵיהֶן בְּאָדָם. מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, דְּאָמַר קְרָא: ״כֹּל אִישׁ אֲשֶׁר בּוֹ מוּם מִזֶּרַע אַהֲרֹן״, אִישׁ שֶׁשָּׁוֶה בְּזַרְעוֹ שֶׁל אַהֲרֹן.

« חפץ חיים על ספרא Emor, Section 3 15 חפץ חיים על ספרא Emor, Chapter 3 2 »