חפץ חיים על ספרא, שמיני, פרק יב א׳

« חפץ חיים על ספרא Shemini, Section 10 8 חפץ חיים על ספרא Shemini, Chapter 12 2 »

1 ספרא פתח ↗

א "בכל השרץ הַשֹּׁרֵץ על הארץ" – להוציא את היתושין שבכליסין ואת הזיזים שבעדשים ואת התולעים שבתמרים ושבגרוגרות. "לא יֵאָכֵל" – לחייב את המאכילן כאוכל. או "לא יאכל" לאסר בהנאה? תלמוד לומר "לא תאכלום". הא כיצד? באכילה הם אסורים, בהנאה הם מותרים. הא מה אני מקיים "לא יֵאָכֵל? לחייב את המאכיל כאוכל.

2 ספרא פתח ↗

1 א להוציא את היתושין שבכליסין. כלמר שהן מותרין דלאו שורץ על הארץ נינהו ומוקים לה בחולין דף סז: דאיתלע פרי לאחר תלישה אבל בעוד שהיא מחוברת אסורה מן התורה וכדלקמיה בסוף הלכה ב':

2 את המאכיל. הקטן כאוכל הוא עצמו ראב"ד. וכן משמע ביבמות דף קיד. אלא דשם נפקא ליה מ"לא תאכלום" - קרי ביה לא תאכילום, ועי"ש ברש"י:

1 חולין פתח ↗

לֵימָא מְסַיַּיע לֵיהּ, דְּתָנֵי חֲדָא: ״עַל הָאָרֶץ״ – לְהוֹצִיא אֶת הַזִּיזִין שֶׁבָּעֲדָשִׁים, וְאֶת הַיַּתּוּשִׁים שֶׁבַּכַּלִּיסִים, וְתוֹלַעַת שֶׁבַּתְּמָרִים וְשֶׁבַּגְּרוֹגְרוֹת. וְתַנְיָא אִידַּךְ: ״כׇּל הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ עַל הָאָרֶץ״ – לְרַבּוֹת תּוֹלַעַת שֶׁבְּעִיקָּרֵי זֵיתִים וְשֶׁבְּעִיקָּרֵי גְפָנִים.

2 יבמות פתח ↗

תָּא שְׁמַע: ״לֹא תֹאכְלוּם כִּי שֶׁקֶץ הֵם״, לֹא תַּאֲכִילוּם — לְהַזְהִיר הַגְּדוֹלִים עַל הַקְּטַנִּים. מַאי לָאו, דְּאָמַר לְהוּ לֹא תֵּאכְלוּ! לָא, דְּלָא לִיסְפּוֹ לֵיהּ בְּיָדַיִם.

« חפץ חיים על ספרא Shemini, Section 10 8 חפץ חיים על ספרא Shemini, Chapter 12 2 »