1לתנור וכו'. כלומר, אעפ"י שאסור לצלות כן בשאר ערבי שבתות, שאני הכא שבני חבורה זריזין הן, ולא יבואו לחתות בגחלים.2למודין וכו'. כלומר, נסרים, והוא כיסוי עראי, ולא היו ממרחים אותו בטיט.3נותן וכו'. כלומר, או נותן עליו כסוי ממש.4מבקרו וכו'. כלומר, מבחנו אם ניצלה, ואינו מוציאו, עיין להלן.5מחזירין וכו'. כלומר, בשבת, אם נצלה כל צורכו. עיין בבה"א.6חתכות. כלומר, שצלאו מתחילה חתיכות, ואפילו נצלו כל צורכן, מתוך שחתיכות נצלות בזמן מועט, ויש לחשוש שמא יתן אותן סמוך לחשיכה ולא ייצלו כל צורכן, ויטלן כשהן נא ויפסלו, שהרי אי אפשר להחזיר אותן, ועיין בבה"א.7חתכות וכו'. מפני שנראה כבשר חול, ואין מחזירין אותו בשבת, אפילו נצלה כל צורכו.8על האברין וכו'. שהן נראין שהן מקרבן פסח, שחשש בהן משום שבירת העצם.9יתום וכו'. כלומר, יתום קטן, עיין בבה"א.10עד שישחט. אבל לאחר שחיטה, אפילו לפני זריקה, אין נימנין אף לר' שמעון.11וכולן וכו'. כלומר, הללו שנשנו בסיפא: הקטנים וכו'. עיין בבה"א.12או ששחט וכו'. צ"ל: ושחט וכו', כגי' כי"ע.13אוכל משל שניהן. כלומר, ממי שירצה, אם השותפין אינם מקפידים זה על זה.14אוכל משל רבו. צ"ל: לא יאכל משל רבו, כגי' כי"ל, שהרי הוקבע בפסח שנשחט ראשון.15שכח רבו וכו'. הדברים דבוקים למשנתנו פ"ח מ"ב, והכוונה לבעל הבית שאמר לעבדו צא ושחוט עלי את הפסח, ושכח רבו מה אמר לו כלומר שכח אם צוה לו לשחוט גדי, או טלה, והעבד שחט גדי וטלה שניהם יוצאים לבית השריפה, ופטורין מלעשות פסח שני. והתוספתא מחייבת בפסח שני, ומשנתנו הנ"ל, כר' נתן להלן. ועיין בבה"א.16שכבר נזרק וכו'. כלומר, יוצאין בזריקה בלא אכילה, ואפילו בנידון שלנו שלא יכלו לאכול אותו משום ספק, מ"מ כיון שפסח אחד היה כשר מחמת עצמו, פטורין מפסח שני.17אין צריכין וכו'. כלומר, ואפילו ברישא, שנמנו אלף על פסח אחד, עיין בבה"א.18הרשות בידן וכו'. כלומר, מותר להוסיף על המנויין, אעפ"י שהן מוכרין מקצת חלקן, ואין דינן כמוכר קדשיו שלא עשה ולא כלום, ודין פסח שאני, עיין בבה"א.19רצו להמשך וכו'. כלומר, ובני חבורה יכולים למכור את כל חלקם בפסח לאחרים, ובלבד שלא ימכרו כולם בבת אחת ולא יניחו את הפסח בלי בעלים.20הרשות בידו כלומר, דין יחיד כדין חבורה.21מחבורה ראשונה. כלומר, שלא יהא הטפל המנוי הנוסף לאחר ההקדש עיקר.22הרשות בידן וכו'. התוספתא חוזרת על הבבות שלעיל כדי ללמד, שהמעות שקבלו בעד המכירה הן חולין, בין בחבורה ובין ביחיד, ויכולים להמנות על פסח אחר בחנם, או בכסף אחר.23על חגיגתו וכו'. כלומר, על החגיגה הבאה עם הפסח.24המוכר עולתו וכו'. וכל ההלכות שנשנו לעיל לא נאמרו אלא בפסח ובחגיגה הבאה עמו שלכך הקדישן משעה ראשונה.25שמתו מקצתן וכו'. כלומר, אין הפסח נפסל אלא כשמתו, או נטמאו, כל בני החבורה.26ידיו רפות וכו'. כלומר, כינוי לחזקות שהוא חוטף ואוכל הרבה. ועיין בשנו"ס ובבה"א.27סבול. תערובת סעודה, שכל אחד נותן את חלקו.28רצו לעשות וכו'. חוזר לרישא, ואף שנתנו לו את חלקו בפסח, יכול לאכול את חלקו יחד עמהם, ועיין בבה"א.29מוסגר וכו'. כלומר, מוסגר שאינו זקוק לקרבן שוחטין עליו ביום שביעי לטהרתו ואעפ"י שבשעת שחיטה אסור בקדשים שהוא טבול יום, אבל הרי בלילה יהא מותר, ואינו מחוסר מעשה, והערב שמש ממילא אתי.30מוחלט וכו'. שהוא אסור בקדשים עד שיביא קרבנו ביום השמיני לטהרתו שוחטין עליו בשמיני, אעפ"י שעדיין לא קרבה חטאתו, משום שחזקה אין ב"ד מתעצלין בו, ובערב יהא מותר בקדשים.31יום ארבעים וכו'. כלומר, יולדת שהפילה זכר ליום ארבעים לטבילתה, או נקבה ליום שמונים לטבילתה, ולא ראתה דם בלידתה, שוחטין עליה באותו יום, שהרי אינה חייבת בקרבן. והברייתא מוסיפה שלאו דווקא זב בן שתי ראייות, שומרת יום כנגד יום כמשנתנו, ומצורע ומצורעת שטהרו מתוך הסגר יתכן שאינם מחוסרי כפרה, אלא פעמים שאף יולדת כיוצא בהם, עיין בבה"א.32וכולן שנטמאו וכו'. הברייתא סמוכה למשנתנו פ"ח מ"ה: זב שראה שתי ראיות שוחטין עליו בשביעי וכו'. וכוונתה: וכולן כלומר, זב בן שתי ראיות, שומרת יום כנגד יום בין אם ראתה יום אחד, בין ראתה שני ימים שנטמאו כלומר, שראו זיבה, לובן באיש, ואודם באשה בין לפני זריקה בין לאחר זריקה חייבין בפסח שני, שהרי נטמאו למפרע, דומיא דמפקח בגל, שהוא חייב בפסח שני, אם נטמא. ועיין בבה"א.33פעמים שהן וכו'. כלומר, המנויים במ"ו החולה והזקן שאם אירע בהם פסול פטורין מלעשות פסח שני. עיין בבה"א. שאין מפקיח וכו'. כנראה שצ"ל: שמפקיח וכו'.34בצד השני הרי הן וכו'. יש כאן השמטה ע"י הדומות וצ"ל: הרי הוא כיוצא בהן, ופטור מלעשות פסח שני. היה גל עגול הרי הן כיוצא בו, וצריכין וכו'. עיין בשנו"ס.35וכולן שנטמאו וכו'. כלומר, אבל "כולן" ששנה הת"ק כאן שו' 46 שנטמאו לאחר זריקת דמים הרי מפקח הגל כיוצא בהן, שצריכין לעשות פסח שני, וגם הוא בגל עגול טמא למפרע, וצריך לעשות פסח שני, אף שנתגלה המת לאחר זריקה.36היה טמא וכו'. כלומר, זב בן שתי ראיות ביום השביעי, ושומרת יום כנגד יום ביום השמירה שטבלו לאחר שחיטה, או טהור שלא היה טמא כלל בשעת שחיטה, וראה זיבה בין שחיטה לזריקה. ועיין בבה"א.37אין אוכל. ואעפ"י שטבל מיד לאחר שראה זוב, ובשעת זמן האכילה הרי כבר העריב שמשו אינו אוכל, שהרי לא היה ראוי בשעת זריקה.38וצריך לעשות פסח וכו'. שהרי לא היה ראוי כלל לאכול בשעת זריקה או בשעת שחיטה.39פטורין מלעשות וכו'. שהרי איפשר שהיו ראויין בשעת זריקה, והספק נולד לאחר זריקה, וכבר נתכפרו, ומספק אין מביאין חולין לעזרה, והיא כרבנן לשיטת הירושלמי והתוספתא, אבל לר' נתן פטורין כל הספיקות, אפילו נולד הספק לפני הזריקה, עיין בבה"א.40כל הספיקות וכו'. כלומר, הספיקות שנשנו לעיל שהספק הוא בזריקה.41ופטורה. והוא סובר שהיא מטמאה מכאן ולהבא, וחולק על הת"ק לעיל, שו' 46. עיין בבה"א.42אבל ערל וכו'. כלומר, אין דינו כאונן שבמשנתנו פ"ח מ"ח שטובל ואוכל פסחו לערב, משום שערל מחוסר מעשה בגופו, אעפ"י שבידו ובדעתו למול אחר הזריקה.43בערל זכר וכו'. כלומר, בערל ישראל שמל בערב הפסח לפני שחיטה, ואינו כפורש מן הקבר, אפילו לדעת בית הלל.44שפחה שטבלה. שהרי צריכה הזייה.45אצטדריוטות וכו'. כלומר, חיילים ושומרי הפתחים רומאים.46שנטמא אחד מהן וכו'. כלומר, לפני זריקה, וכולן אין ראויין לאכילה, ונמצא שזרקו את הדם על פסח שאינו נאכל, חייבין בפסח שני, וכרבנן הסוברים שאין פסח אלא לאכילה.47אפי' מן הצדקה. כלומר, שהומנה בצדקה שעשה אתו, בחנם.48אומרין להן וכו'. כלומר, בני החבורה השנייה, אומרים לבני החבורה הראשונה: אכלו את הפסח שנשאר שהוא שלכם.49ונמצא יבולת וכו'. כלומר, בפסח שאכלו באחרונה, והוברר הדבר למפרע שהפסח שלהם היה פסול חייבים בפסח שני לכולי עלמא. עיין בבה"א. אבל הללו שלא אכלו כלל נפטרו, שהרי הפסח שלהם היה כשר, והיו ראויים לאכילה בשעת זריקה, אלא שלא אכלו את פסחיהם, ופטורים מפסח שני אפילו לרבנן.50וטעו ואכלו וכו'. כלומר, שקרה להם בשנייה כשם שקרה להם בפסח ראשון, ואכלו פסח של חבורה אחרת.51צריכין לעשות וכו'. כלומר, לא יצאו ידי חובתן.52ונמצאת יבולת וכו'. כלומר, לפני זריקה, והוברר הדבר שנזרק הדם על פסח שאינו נאכל, וחייבין בפסח שני אפילו לרבנן.
