1כך מכשירי וכו'. ולדעתו היו יכולים להביא גם את הסכינין, אם לא היתה להם דרך אחרת.2שכן דחת וכו'. כלומר, שכבר דחתה השחיטה, והכל מצוה אחת, עיין בבה"א.3ולא עשה וכו'. צ"ל: ולא עשה פסח.4בא מן הצאן וכו', עיין בבה"א.5שאין ראויין וכו'. כגון עגל, או נקבה.6לשם חטאת צבור. כלומר, השוחט שאר זבחים בשבת לשם חטאת ציבור.7חייב וכו'. צ"ל: פטור, כבשאר כל הנוסחאות.8לא נחלקו וכו'. כלומר, במשנתנו פ"ו מ"ה.9לשם חטאת וכו'. שהרי ר' אליעזר מחייב בכל מקום, ואפילו כשעשה מצוה, ור' יהושע מחייב כאן, משום שיש לאימורי ציבור קיצבה, מה שאין כן פסחים, שלא ניתנה להם קיצבה, כמה פסחים ידחו את השבת בשנה שחל בה ערב פסח בשבת.10שהן ראויין וכו'. כלומר, כבשים זכרים בני שנה, ועקר אותם משמם ושחטם לשם פסח.11שלא לשמו וכו'. שהרי לא עלה לציבור לשם חובה.12שחטו ונודע וכו'. כלומר, ונודע לו לאחר שחיטה, שמשכו בעלים את ידן או שניטמאו לפני שחיטה, ולא היה הפסח ראוי לשחיטה. וחולק על משנתנו ספ"ו.13חטאת צבור וכו'. צ"ל: חטאות צבור.14ויקטיר אמורין וכו'. שהרי עולות אינן נפסלות שלא לשמן, אלא שלא עלו לשם חובה. ועיין בבה"א.15שלא לשמן וכו'. צ"ל: לשמן כמו שהוא במקבילה להלן מנחות חייב, והורצו עיין בשנו"ס הבעלים. כלומר, הורצו אעפ"י שחללו עליהן את השבת שלא כדין.16שתי חטאות וכו'. כגון שחל ר"ח להיות בשבת.17שתי עולות וכו'. אעפ"י שמצוי הוא שמביאים הרבה עולות, ועלול לטעות, אין כאן טועה בדבר מצוה.18כשם של עץ וכו'. חולק על משנתנו פ"ז מ"ב הסוברת שאין צולין על השפוד של מתכת, משום שהמתכת מתחממת, והפסח נצלה מחמתה, ולא מחמת האש.19חם כולו וכו'. כלומר, אפילו החלק שבפנים הפסח.20אין מולגין וכו'. כלומר, אין שופכין עליהם מים רותחין, כדי להשיר את שערותיהם, משום חשש בישול.21בחרסית ובאדמה וכו'. כלומר, בטיט לבן גיפסוס, או באדמה ידועה שמשירה את השערות, משום שהן מחממות, ואין כאן צלי אש.22מפספסין. צ"ל: מספספין, כלומר, מהבהבין, ואפילו אם הוא נותנו באש ממש ומחרך אותו הוא בכלל צלי, ואין צורך בשפוד.23רצה מנתחו וכו'. כלומר, דווקא כשהוא צולהו על האש, אין צולהו אלא שלם, וצריך שיהא מקולס, אבל אם רצה לצלותו על גבי גחלים, מנתחו וכו'. עיין בבה"א.24מפני הרגל. שלא יתרגלו לצלות בתנור אחד גדי וגדי, או טלה וטלה, ויבואו לידי חילוף, ונמצא שיאכלו אותו שלא למנוייו.25נאמן אחד וכו'. שהרי הוא מעיד שמכיר את שלו, ולגבי דידיה לא נתערב מעולם, ואין מי שמערער עליו.26ואין חייבין וכו'. ואפשר שהלכה זו היא אפילו כמ"ד שהפסח אינו נאכל אלא עד חצות מדאורייתא, אין איסור נותר ופיגול תלוי באיסור האכילה, עיין בבה"א.