1המוציא עשרה וכו'. כלומר, בדיני המלכות שיוצאים לחרות ועדיין מעוכבין גט שחרור להתירן בבת ישראל. עיין בבה"א.2ינתנו לשלישי וכו'. עיין בבה"א.3פירות בלבד. אבל לא ימכור קרקע, אפילו אם הוא זקוק לאכילת פירות.4נותן להן וכו'. צ"ל: והוא נותן לו וכו', כמו שהוא בכי"ע.5נכסיו בחזקת זקן. בראשונים: נכסים בחזקת זקן. ובפירושו נ"ל שהכוונה היא שאם מת הבן, או האב, מורידין את הזקן לנחלה. והטעם הוא שבשעה שירדו למדינת הים, לא היה הזקן יורש כלל, ולא צווהו, מפני שכל אחד דאג ליורשו, אבל כשמת אחד מהם, והשני הוא במדינת הים, מורידין את הזקן לירושה, עיין מ"ש בבה"א לעיל ח"ו כתובות, עמ' 316, ולעיל שם. ועיין בבה"א כאן.6שכתב נכסיו מתנה. כלומר, בלשון בריא, ולא כתב "ולאחר מיתה".7אע"פ שזיכה וכו'. כלומר, אעפ"י שזיכה את השטר ע"י אחר, לא עשה כלום, מפני שנותן את המתנה לאחר מיתה, ואפילו לא חזר בו לא עשה כלום.8בשם חבירו וכו'. כלומר, שחבירו היה תקיף שהיה ירא מן היורשין, וכאן הרי לא איכפת לו אם חבירו יזכה בחייו, שהרי אפילו אם יבריא ישאר בנכסיו, ולפיכך אפילו אם מסרו את השטר לאחר מיתתו דבריו קיימין, שאין השטר כאן אלא לראייה בעלמא.9לעמוד ולהיות וכו'. כלומר, זו היא לשון דייתיקי, שכוונתה: צוואה זו תהא לי סגולה לעמוד מחוליי ולהתקיים וכו'. עיין בבה"א.10יכול לחזור. כלומר, המקבל.11לחתום. ואעפ"י שאינו גובה בשטר זה, מ"מ תועלת בדבר, משום שהנפקד לא יעז להכחיש אם יש עדים שכן צוה החולה.12בשתיקה. כלומר, שלא מיחו.