1זרעים הנאכלין. כנראה, שצ"ל: שאין נאכלין.2מארות. כלומר, מרות.3נאות פיטסות וכו'. כלומר, פיטסות הן חביות נאות כלומר, שלא נצרפו בכבשן כל צורכן שהן מזופתות ומגופרות שלא יהו רכות מדאי. עיין בבה"א.4כוסות וכו'. בכי"ע: קוססות, והיינו שהעלו קסקסים מעין קמחון.5לא ישקה וכו'. כלומר, אעפ"י שקנה את היין מן החנווני שלא היה צריך להודיעו כלעיל, הוא צריך להודיע לפועליו, משום שהם יכולים לדרוש ממנו יין רגיל, ואינו רשאי להשקותן אלא בהסכמתן, והוא מן הדין, ולא משום גניבת דעת.6המתקרקש. כלומר, שאינו מלא, לא ימלאנו מים. ועיין בבה"א.7חבר עיר. כלומר, אם שולח לחכם העיר הממונה על הצדקה, כדי שיחלק לאבלים מותר, שהרי יפתח ויראה. והתירו לעשות כן, כדי שלא לבייש את העניים. עיין בבה"א.8בחמת וכו'. צ"ל: בחבית, כמו שהוא בד. ובכי"ע: לחבית וכו'. כלומר, אם הזכיר "חבית" מיעט השקאת בהמתו שממלאין לה בדלי, ולא בחבית. ובחבית ממלאין לצרכיהן, ואם הזכיר לקדירה מיעט גם רחיצת כליו, ואם אמר לטפיח, הכוונה לשתייה גרידא.9כור וכו'. צ"ל: בית כור וכו', כמו שהוא בד ובכי"ע.10ולנכסין וכו'. צ"ל: מנכסים וכו', כבכי"ע.11את הקרן וכו'. כלומר, הלוקח גובה את הקרן מנכסים משועבדים של הגזלן, והנגזל אינו גובה את הפירות שאכל הלוקח אלא מנכסים בני חורין, עיין בבה"א.12זה וזה אינו וכו'. שמא יש כאן השמטה ע"י הדומות, וצ"ל: זה וזה גובה מנכסים משועבדים. ספק זה קדם, או זה קדם. זה וזה אינו גובה מנכסים בני חורין. עיין בה"א.13שהיו אומ' וכו'. צ"ל: היו אומ' וכו'. כלומר, ר' שמעון וחכמים שנחלקו במשנתנו ספ"ו בשטחה של תוך המערה לא נחלקו בגובהה.14וטפח לגופה. בכי"ע: וטפח לטפח. וכן היתה הגירסא לפני הרמב"ן, ופירש: טפח לפותח טפח, כדי שלא תהא טומאה רצוצה, ולא תהא בוקעת ועולה.15הבא בידים. כלומר, שהוא מתפורר בקלות.16אי אפשר לכן. כלומר, אי אפשר לפתוח שתי מערות מרוח אחת בסלע הבא בידים. עיין בבה"א.17בית זרע יד. כלומר, שאינו נזרע אלא ביד.