מקור משנה בבא בתרא א׳:ד׳
4 כֹּתֶל חָצֵר שֶׁנָּפַל, מְחַיְּבִין אוֹתוֹ לִבְנוֹתוֹ עַד אַרְבַּע אַמּוֹת, בְּחֶזְקַת שֶׁנָּתַן, עַד שֶׁיָּבִיא רְאָיָה שֶׁלֹּא נָתָן. מֵאַרְבַּע אַמּוֹת וּלְמַעְלָה, אֵין מְחַיְּבִין אוֹתוֹ. סָמַךְ לוֹ כֹתֶל אַחֵר, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָתַן עָלָיו אֶת הַתִּקְרָה, מְגַלְגְּלִין עָלָיו אֶת הַכֹּל, בְּחֶזְקַת שֶׁלֹּא נָתַן, עַד שֶׁיָּבִיא רְאָיָה שֶׁנָּתָן:
פירוש פירוש קצר על בבא בתרא א׳:ד׳
4 ובצונן וכו'. כלומר, ובצונם, ובצונמא, ובסלע קשה.
5 איני יכול לישן וכו'. הסיפא שלעיל שייכת גם לכאן, והיינו: אין יכול למחות בידו ולומר לו איני יכול לישן וכו'. עיין בבה"א.
6 את הדרך. כלומר, דריסת הרגל של בני אדם שהולכין לחנות.
7 את התינוקות. כלומר, ללמדם מלאכת הכתיבה, עיין בבה"א.