ביאור הגר"א על שולחן ערוך אורח חיים צ׳:ב׳

מהדורה: ספר מגיני ארץ: שלחן ערוך. למברג, תרנ"ג

« ביאור הגר"א על שולחן ערוך אורח חיים צ׳:א׳ ביאור הגר"א על שולחן ערוך אורח חיים צ׳:ג׳ »

2 שולחן ערוך, אורח חיים פתח ↗

שיעור מקום גבוה שאמרו ג' טפחים היה גבוה ג' ויש בו ד' אמות על ד' אמות הרי הוא כעלייה ומותר להתפלל בו וכן אם היה מוקף מחיצות אע"פ שאין בו ד' על ד' מותר להתפלל בו שאין גבהו ניכר כיון שחלק רשות:

3 שולחן ערוך, אורח חיים פתח ↗

האומנין שעושין מלאכה לבעל הבית יכולין להתפלל בראש הזית ובראש התאנה ואין בזה משום לא יעמוד על גבי מקום גבוה ויתפלל דכיון שעלו לעשות מלאכתם הוי כמו שעלה לעלייה ובשאר אילנות צריכים לירד והטעם שנשתנה הזית משאר אילנות מפני שיש להם ענפים הרבה יותר משאר אילנות ויש טורח גדול בעלייתם ובירידתם ויתבטלו ממלאכתם ולפיכך אמרו שיתפלל שם אבל שאר אילנות דליכא ביטול ירדו ובעל הבית אפילו מראש הזית והתאנה צריך לירד להתפלל דהא אינו משועבד למלאכה שהוא ברשות עצמו ואם הקילו אצל פועלים מפני ביטול מלאכה לא הקילו אצל בעל הבית:

2 ס"ב שיעור כו'. כנ"ל:

3 היה כו'. שהוא שיעור בית רמב"ם שם וכמ"ש בריש סוכה:

« ביאור הגר"א על שולחן ערוך אורח חיים צ׳:א׳ ביאור הגר"א על שולחן ערוך אורח חיים צ׳:ג׳ »