ביאור הגר"א על שולחן ערוך אורח חיים תע״ז

מהדורה: ספר מגיני ארץ: שלחן ערוך. למברג, תרנ"ג

מפרשים:
1 ס"א לאחר. שם קי"ט ב' אין מפטירין כו' וע' רש"י שם:
2 כזית. כמ"ש שם שיאכל כזית מצה באחרונה:
3 זכר. שרש"י ורשב"ם מפ' שזהו עיקר אכילת' ומברך בתחל' כמו בחזרת והרא"ש הקשה א"כ יאכל עמה מרור וחרוסת אלא זכר לפסח כו':
4 ויאכלנה. אף לדעת הרא"ש כיון שבזמן הבית הי' עיקר אכילתה:
5 ולא. כנ"ל:
6 ויהא זהיר. עבה"ג ואף לר"ע מ"מ לכתחיל' אסור כמ"ש בזבחים נ"ז ב' וע' תוס' בע"פ שם:
7 ויקדים כו'. בשביל כוס ד' וע' בסי' תע"ב דלא כתוס' דמגילה שם:
8 אם כו'. אע"ג דנט"י הוי סילוק כמ"ש בברכות מ"ב א' וכן הב ונבריך כמ"ש בע"פ ק"ג ב' מ"מ כאן לא הוי סילוק כמ"ש בברכות שם אנן כו' אע"ג דס"ל דהוי סילוק ועתוס' שם ד"ה אתכא:
9 ואם כו'. כמ"ש בין שלישי לרביעי כו' ועתו' שם ק"ח א' ד"ה כולהו:
10 יטול ידיו. כיון דאסח דעתיה כמ"ש בפסחים קט"ו ב' וע' תוס' ק"א ב' ד"ה כשהן:
11 ויברך המוציא. וכאן ל"ל אתכא כו' דאפי' לא אסח דעתיה צריך לחזור ולברך אפי' אשתיה כמ"ש בפסחים ק"ג א' א"ל ל"ל כולי כו' וע' תוס' ק"ב ב' ד"ה יקנ"ה כו' ודעתו כו' וכ"ש כאן דלא מהני ליה אתכא כו':
12 ויברך בפה"ג כו' ואם לא כו'. היינו למ"ד בהמ"ז טעונה כוס אפי' ביחיד: