1ס"א אומר קדיש תתקבל. תוס' במגילה כ"ג א' ד"ה חד כו':2ס"ב וקורא כהן כו'. שם:3ולוי חוזר. כפי' הגאונים והלכתא דולג קאי אר"ח ואמצעי היינו שני דא"א לומר דקאי אמעמדות דא"כ הלכתא למשיחא. אבל הר"ן בפ"ד דמגילה כת' שהרמב"ן ז"ל חלק עליהם והקשה דא"כ מה הועילו חכמים בתקנתן והלא אותה חששא דנכנסין במקומה עומדת שהרואה אותו מתחיל בפסוק ג' שבפרשה א' יאמר הראשון לא קרא רק ב' פסוקים ואי לא חיישינן לנכנסין בדלא אפשר כו' יקראו השנים בפ' צו והג' יקרא וביום השבת ופסוק אחד מפ' ובראשי חדשיכם דמאי איכא משום דאין מתחילין כו' והא זהו אינו אלא משום הנכנסין וכיון דאפי' בדולג אכתי איכא ההיא חששא למה ידלוג יקרא כדרכו ולא נחוש לנכנסין כו' כיון דלא אפשר לפיכך פירש הוא ז"ל דפלוגתא דרב ושמואל אמעמדות קאי דהתם ליכא אלא תמניא פסוקי הלכך לא אפשר אלא בדולג ופוסק עכ"ל הר"ן שם. וקושייתו ודאי קושיא גדולה היא מאד אבל שיטה המרווחת יותר נראה עיקר לנהוג כמ"ש במ"ס פי"ז הלכה ט' וז"ל ובחודש עצמו קורא ג' בקרבן תמיד. הראשון קורא וידבר. צו. ואמרת. והשני קורא את הכבש האחד. ועשירית. עולת. ונסכו. ואת הכבש. והשלישי חוזר למעלה וקורא עולת תמיד. ונסכו. ואת הכבש. וביום השבת. עולת שבת. מפני שאמרו אין קוראין בפרשה פחות מג' וי"א אין משיירין בפרשה פחות מג' ע"ש. ולפ"ז ליכא שום חששא דנכנסין ויוצאין כלל והא דקאמר בפ"ד דמגילה והלכתא דולג ואמצעי דולגן קאי אמעמדות שאין שם אלא ג' גברי לבד ושייך שפיר לשון אמצעי דאי קאי אר"ח הל"ל ושני וכן פי' רש"י ז"ל שם דקאי אמעמדות וכיון דבר"ח לא איפסקא בגמ' דילן מסתבר טפי לנהוג כמו שמפורש במ"ס סתם בלי מחלוקת ובלי שום חששא וע' בתוס' דברכות י"ח א' ד"ה למחר. ובמ"ס כו' ובמגילה ל"א ב' ד"ה ר"ח כו' וכן אנו נוהגים ע"פ מ"ס כו'. ומה שקשה לפ"ז הלכתא למשיחא כנ"ל. אי משום הא לא אריא דכבר הקשו תוס' בפ"ד דזבחים מ"ה א' ד"ה הלכתא מכמה סוגיות בש"ס דפסיק הלכתא למשיחא ולא פריך גמרא הלכתא למשיחא בפ"ק דיומא ופ"ד דקדושין ופ"ו דפסחים וש"מ ואף שרצו ליישב תחלה מ"מ מסקי בקושיא מההיא דס"פ התכלת דפסיק ר"י כאבא יוסי בן דוסתאי גבי חביתי כ"ג ולא פריך גמרא הלכתא למשיחא ושיטת רש"י והרמב"ן בזה כתירוץ הר"ח שם דלא פריך הלכתא למשיחא אלא היכא דאיכא תרתי שהוא למשיחא ונ"מ לאיסורא כו' ע"ש ובסנהדרין נ"א ב' ד"ה הלכתא כו':4ורביעי כו' ובר"ח. גמ' שם ומתני' סוף מגילה:5ס"ג אומר קדיש ואשרי ובא לציון וא"א. תוס' שם ד' א' ד"ה פסק:6ומחזיר ס"ת. היינו כמנהג מקומו כמש"ל סי' כ"ה סי"ג וכמ"ש תוס' הנ"ל ואין מחזיר ס"ת למקומו כו' וכן משמע שהיה בימי הגמ' כמש"ל סי' קמ"ח ע"ש:7ועומדים כו' ומחזיר כו'. ברכות ל' ב' וירושלמי פ' תפלת השחר הביאו תוס' שם כ"א ב' ד"ה עד ע"ש:
