ביאור הגר"א על שולחן ערוך אורח חיים רצ״א

1 ס"א יהא זהיר. שם כל המקיים כו' יהא חלקי ואף בעני אמרינן בסוף פיאה שבת כו':

2 בכביצה. נלמד מסוכה כמ"ס בס"ה ובסוכה אמרו מיומא ע"ט ב' דכביצה בעי סוכ' אע"ג דדחי בסוכ' מ"מ ביומא רבי ירמיה ור"פ ורבא לא ס"ל כן:

3 ואם א"א. כנ"ל סי' רפ"ח ס"ב:

4 ומי שלא. תוס' בפסחים ק"א א' דאמרינן שם טעימו כו':

5 ס"ב זמנה. בפט"ז דשבת במנחה מזון כו' דלא אכל ושם בצהרים מדיחן כו' לאכול במנחה:

6 י"א. בשם מדר' השותה בשבת בה"ש גוזל קרוביו המתי' וע' רשב"א סי' אלף קי"ט בשם הירושלמי:

7 דאז חוזרים. עיין בסנהדרין ס"ה ב':

8 וי"א דיותר. עמ"א והוכיחו מגמ' דפ"י דפסחים ולקידוש קובעת ולא להבדלה וה"מ כו':

9 ומ"מ. כן פי' המדרש הנ"ל:

10 וי"א דאין. כנ"ל קרוביו המתים וכמ"ש בעדיות ספ"ב:

11 וי"א דאיסור. שפי' ב"הש של ליל שבת שיוצאין מגהינם ומתקררין:

12 ס"ד א"צ לקדש. ועט"ז:

13 אבל צריך כו' ואם. כ"מ בברכות לט ב' מניח פרוסה כו' ובשבת מ' דמשום בציעה ולא משום סעודה:

14 ולפחות. מרדכי בשם מכילתא עט"ז:

15 ס"ה צריך עט"ז וכ"כ התוס' דמן כתיב בו הוא הלחם כו':

16 וי"א כו' וי"א כו' וי"א. מסוכה שאר"א י"ד סעודות כו'. ואמר אם השלים כו' אלמא דנקרא סעודה ומחולקים בפי' תרגימ' דרש"י מפ' פירות וכתי' ראשון ביומא שם. ותוס' דחו דהא קי"ל כרבא דפירי לא בעי' סוכה ור"ן כ' לישב פי' רש"י דלא קי"ל כרבא אלא כתי' דגמ' שם והרא"ש פי' מיני מזונות שאמרו בתוספתא דמברך על מ"ת במ"מ:

17 ס"ו נשים. כתובות ס"ד ב':