ביאור הגר"א על שולחן ערוך אורח חיים שמ״ה:י׳

10 ס"י כ"ד שהוא. ח' א':

11 אפי' הם כו'. ז' א':

12 ואם. שם:

13 ומשלש. ח' א':

14 ואם אינו. ז' א' ב':

15 מצומצמין. כפשטא דלישנא דגמ':

16 ורבים. דוקא וע' עירובין ל"ג א' וכ"כ מ"מ בשם ראב"ד דלא כהרמב"ם:

17 אפי' אינו כו'. דרחב ד' לא איתמר אלא לרה"י וגם לכרמלית מקולי רה"י אבל בר"ה לא מדקאמר ואקילו בה מקולי רה"י כו' והא דאמרינן דבעי' עקירה והנחה ע"ג מקום ד' בין ברה"י בין בר"ה כבר הקשו הראשונים ממ"ש ר"ח נעץ קנה כו' וגם ברה"ר קשה דלמטה מג' א"צ כמש"ש ה' א' אלא אמר ר"א כגון ששלשל ידו ובפ' הזורק אמר רבא למטה מג' צריך הנחה ע"ג משהו ולמעלה מג' א"א אא"כ כרמלית או מקום פטור ולמעלה מי' רה"י ותי' דמיירי בבעלי חיים ואדם דאינן חולקין רשות לעצמן אבל בש"ד ודאי א"צ מקום ד' וכ"כ הראב"ד ורשב"א ור"נ ורש"י ומ"מ ואף שדחאו הראב"ד וכ' ועי"ל בעמוד תשעה כשיטתו דדוקא מקום ד' ליתא לדחוקי נפשין כה"ג דהא ע"כ ברה"י צריך לומר בבע"ח:

18 ויש מי. כ"מ שם וע' תוס' ד"ה א"ל וכן מ' דכל פחות כו' ודעת הרמב"ם כרש"י שם ד"ה מאי כו':

19 ואם לאו. ז' ב':

20 אפילו יש. שם וק' א' וכרבנן: