תוספות על זבחים ס״ב

מהדורה: מהדורת וילנא

מפרשים:
1 ולא על גבי מחילות - בור של שיתין לא היה חשוב מחילה כיון דהוא צורך מזבח:
2 אף מזבח ששים אמה - והא דאמר בסוף בריש כיסוי הדם חולין דף פג: קמוסיף אבניין היינו כשהיה המזבח עד ששים א"נ מגובה פריך התם אי נמי פריך קמוסיף שלא יהא רבוע שעל כל מליקת עוף אין יכולת לתת עפר בכל סביביו כדי לרבעו כמשפטו:
3 אחד שהעיד להם על המזבח - תימה קרא כתיב ביחזקאל מג והאריאל שתים עשרה אמות אלמא מקום המערכה כ"ד על כ"ד ומהאי קרא דרשינן במתני' דמדות פ"ג מ"א וי"ל דאי לאו עדות היינו מפרשי' עם מקום קרנות שלא לשנות ממזבח שלמה:
4 ואחד שמקריבין אע"פ שאין בית - דקדושת בית קידשה לשעתה ולעתיד ולא דמי לקדושת הארץ דקי"ל דבטלה כדמוכח בפ"ק דחולין ו: גבי בית שאן שיש חילוק ביניהם כדפרישית לעיל זבחים סא. ד"ה מאי:
5 מדת ארכו ומדת רחבו אין מעכבין - והא דכתיב הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל ומיירי אף גבי מזבח כדאיתא פרק כיסוי הדם חולין פג: דמה בית ששים אף מזבח ששים היינו שיהא קדוש עד ששים אם ירצו להרחיבו ולא שיהא חובה לעשות כן:
6 באמה גדומה - חסירה ובערוך פירש גרומה ברי"ש כמו נותן לו את גירומיו ב"ב פח: ורב יוסף פריך ממתניתא שלא יהו. עינים יוצאים:
7 אויר קרקע מפסיקו - קרקע לאו דוקא שהיה פורח אמה על יסוד ואמה על סובב ובלאו קרא היה צריך אויר משום שנאמר סביב כדבסמוך אלא דסגי במשהו אבל הכא בעינן אויר גדול וניכר שהוא לצורך אויר:
8 דאריך וקטין - והא דכתיב חמש אמות אורך וחמש אמות רוחב למצוה והאי קרא לעכב ומיהו קשה דלעכב מהמזבח נפקא:
9 שיתין וד' הוו - היינו כלוי דאמר לעיל זבחים דף נד. בדמים ונקיט כוותיה משום תרגום דידן דמתרגמינן באחסנתיה יתבני מקדשא אבל לרב דלא הוה ליה יסוד בבנין הוה ליה מזבח מן הצפון ולדרום ל"א וכבש ל"ב הרי ס"ג ה"ל לשנויי שהיה פורח על הסובב אמה: