תוספות על זבחים ק״ז ב:י״ח

מהדורה: מהדורת וילנא

« תוספות על זבחים ק״ז ע״ב:ט״ו תוספות על זבחים ק״ז ע״ב:כ״ה »

1 זבחים פתח ↗

אִיתְּמַר: הַמַּעֲלֶה בִּזְמַן הַזֶּה – רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: חַיָּיב, רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: פָּטוּר.

2 ציון לנפש חיה על מגילה פתח ↗

ועוד מוכח כדעת הרמב"ם מסוגי' דמס' זבחים דף ק"ד ע"ב דפליגי ר"י ור"ל בהמעלה קדשים בחוץ בזמן הזה דר"י סבר חייב משום דקדשה לע"ל ור"ל סבר פטור משום דס"ל לא קדשה לע"ל וקאמר שם נימא בפלוגתא דר"א ור"י קא מפלגי ומביא הך דר"א ור"י דעושין קלעים להיכל וכו' ומדחה כמו שמדחה הכא בסוגי' דמס' מגילה ודכ"ע סברי קדשה לע"ל ומר מה דשמיע ליה קאמר ומר מה דשמיע ליה קאמר ע"ש ולמה שבק האי פלוגתא דפליגי תנאי בבתי ערי חומה אי קדשה או לא קדשה דע"כ פליגי תנאי בזה ועיין בתוס' שם בד"ה ר"ל אמר שהקשו התוס' תימא דלא פריך עליו מהנך משניות דפריך בפ"ק דמגילה אר' יצחק ע"ש בתוס'. והנה קושי' התוס' הוא דה"ל להסוגי' שם להביא המשניות שהקשה על ר' יצחק דמפורש במשניות דקדשה לע"ל וקושי' זו ליכא קושי' כל כך דכיון שכבר הביא ממשנה דר' יהושע ס"ל קדשה לע"ל למה ליה להש"ס להביא עוד משניות דס"ל קדשה לע"ל אבל זה קשה דלפי הסוגי' שם דמדחה דכ"ע ס"ל קדשה נשאר קושי' על ר"ל איך סבר לא קדשה ולמה לא הביא האי ברייתא דבתי ערי חומה דס"ל לר"י ב"י לא קדשה כמו שסבר ר"ל אלא ודאי דסוגי' במס' זבחים ס"ל כדעת הרמב"ם לחלק בין קדושת מקדש וירושלים לקדושת שאר א"י וליכא שום תנא דס"ל במקדש לא קדשה ודוק ויש בזה אריכת דברים הרבה:

18 המעלה בזמן הזה - לעיל פירשתי בריש קדשי קדשים זבחים דף ס. גבי מזבח שנפגם ופירשתי מ"ט נקט הכא המעלה ולא נקט השוחט:

19 ריש לקיש אמר פטור קדושה ראשונה כו' - תימה דלא פריך עליה מהנך משניות דפריך בפ"ק דמגילה דף י. אר' יצחק דאמר שמעתי שמקריבין בבית חוניו:

2 הר המוריה על משנה תורה, הלכות בית הבחירה פתח ↗

אע"פ שאין שם וכו'. עי' מגילה י' א' שבועות ט"ז א' זבחים ס"ב א' ק"ז ב' יעו"ש היטיב ובעדיות פ"ח מ"ו ועי' מרן מש"כ בזה. וכתב הראב"ד וז"ל א"א סברת עצמו היא זו ולא ידעתי מאין לו ובכמה מקומות במשנה אם אין מקדש ירקב ובגמ' אמרו דנפיל מחיצות אלמא למ"ד קדושה ראשונה לא קדשה לע"ל לא חילק בין מקדש וירושלים לשאר א"י ולא עוד אלא שאני אומר שאפי' לר' יוסי דאמר קדושה שניה קדשה לע"ל לא אמר אלא לשאר א"י אבל לירושלים ולמקדש לא אמר לפי שהיה יודע עזרא שהמקדש וירושלים עתידים להשתנות ולהתקדש קדוש אחר עולמית בכבוד ה' לעולם וכך נגלה לי מסוד ה' ליראיו ולפיכך הנכנס עתה שם אין בו כרת עכ"ל. והנה סברת הראב"ד לא נפלאת היא ולא רחוקה וכ"כ התוס' במכות י"ט א' ד"ה ואי סבר וכו' וכ"כ בזבחים ס' ב' בד"ה מאי קסבר וכו' יעו"ש היטיב. וע"ע מגילה י' א' תוס' ד"ה למה וכו'. והנה התוס' בזבחים הביאו ראיה דשילה ונוב לאחר שחרבו בטלה קדושת הבית ולא בטלה קדושת הארץ יעו"ש אבל רבינו ס"ל דלא דמי דהתם הבית בטל אבל א"י לא בטל משא"כ האידנא דבטל א"י לכן קדושת א"י בטלה. והנה התוס' שם בזבחים כתבו ג"כ סברת רבינו דקדושת הבית לא בטל וקדושת א"י בטלה ועיי"ש עוד ס"ב א' ד"ה וא' וכו' יעו"ש היטיב ואייתו ראיה דהא ר' יהושע ס"ל דעגול בעגולים עולה וה"ט משום דתרומה בזה"ז דרבנן והא איהו ס"ל דקדשה לע"ל. ומש"כ התם לחלק משום דס"ל דאינו מקדש רק ששה דברים בלבד וכ"כ שם ע"ג א' ד"ה ר"מ וכו' יעו"ש היטיב כבר כתבו התוס' ביבמות פ"א א' ד"ה והלא אני וכו' דא"כ הו"ל למינקט מילי דאורייתא יעו"ש וע"ע ביבמות שם פ"ב ד"ה ירושה וכו' יעו"ש היטיב ומוכח שם דנפקא לן מהך דאיתא בבתי ערי חומה אע"פ שאין לו עכשיו והיה קודם לכן ועוד כתבו שם הוכחות לסברת רבינו יעו"ש היטיב אבל שם ט"ז א' ד"ה עמון וכו' משמע דלא ס"ל חלוק זה דאל"כ לא היו מוכיחים מידי יעו"ש היטיב ודו"ק וכ"כ עוד בחגיגה ג' ב' ד"ה עמון וכו' יעו"ש היטיב ובמגילה י' א' ד"ה דכו"ע ובמכות א' ד"ה ואי סבר וכו' וזבחים ע"ג א' ד"ה ר"מ יעו"ש היטיב בכל המקומות וע"ע בתוס' שבועות ט"ז א' ד"ה דכו"ע וכו' כתבו ג"כ כחילוק רבינו יעו"ש וע"ע בראב"ד פי"ב מהל' שמיטה ויובל הט"ז יעו"ש. והנה לדעת הראב"ד דס"ל דקדושת הבית בטלה ומ"מ לא השיג ארבינו לעיל פרק א' הלכה ד' דעכשו אסורים הבמות א"כ מוכח מזה דס"ל כשיטת הר"ח במגילה י' א' ד"ה ומ"ט וכו' וביותר מבוארת שיטה זו בתוספות זבחים ס' ב' יעו"ש היטיב ועי' בתוס' זבחים ק"ז ב' בד"ה ר"ל וכו' שהניחו בתימה אמאי לא הקשה אר"ל מהך משנה דמקשה מינה במגילה יעו"ש היטיב אמנם לפי שיטת הר"ח לק"מ וגם מה שהקשו התוס' בשבועות ט"ז א' ד"ה תני וכו' שהקשה הא סתם משנה במגילה ובזבחים פ' בתרא דקדושה ראשונה קדשה לע"ל יעו"ש ולשיטת הר"ח ניחא והא דמסיק הש"ס בזבחים ק"ז ב' דר' יוחנן ס"ל דקדושה ראשונה קדשה לע"ל והא לשיטת הר"ח כו"ע מודו בזה כבר ביארו זה בתוס' זבחים ס"א א' יעו"ש היטיב. ועי' לעיל פ"א ה"ב מש"כ מזה וצ"ע אמאי שתק הראב"ד לעיל פ"ב ה"ד ולקמן פי"ט מהל' מעשה הקרבנות הט"ו והנה י"ל דכללא כייל ומשיג כאן וכוונתו על כל המקומות א"כ י"ל לא פליג רק אקולא ולא אחומרא וצ"ע דהא מביא חולין בעזרה לגבי שחוטי חוץ והנה מאי דמייתי הראב"ד דיש דס"ל דאף בירושלים לא קדשה לע"ל. פשיטא דליכא מאן דפליג בהא דהא בשבועות שם כל הסוגייא הוא כך דפליגי במקדש ובירושלים וכן בדוכתי טובי רק דשיטת רבינו וכן דעת התוס' אפי' למאן דס"ל דבקדושת א"י בטלה הקדושה מ"מ בקדושת המקדש וירושלים לא בטלה וא"כ אזדא השגתו רק דא עקא דהא רבינו כתב בעצמו בפ"ז דמע"ש דאם אין מקדש ירקבו וכמש"כ מר"ן אולם באמת גם זה לק"מ דהא כ' התוס' בזבחים שם ס' ב' דגרסינן אמר רבינא לעולם קסבר קדשה לע"ל והכא במאי עסקינן וכו' דמוכח שם דאף למ"ד קדשה לע"ל מ"מ אין נאכל מע"ש בזה"ז משום דאיתקש לבכור וכ"כ בתמורה כ"א א' ובמכות י"ט א' יעו"ש וכן ראיתי במג"א סי' תקס"א יעו"ש וכ"כ רבינו בפי' בפ"ב דמע"ש ה"א יעו"ש היטיב וכ"ה בטור ושו"ע יו"ד סי' של"א סעי' קל"ב יעו"ש היטיב וע"ע סמ"ג מ"ע קל"ו שכתב ג"כ כך וכתב עוד וז"ל ובס' התרומה בה' א"י שפי' שם שאם הפירות לא הוכשרו שמותר בזה"ז לאוכלם בירושלים לא ידעתי מניין לו עכ"ל ור"ל הא בעינן דומיא דבכור ואינו נאכל רק בזמן הבית והבן ולא ידעתי מה תמה הכ"מ שם ובאמת בס' התרומה גופא מייתי הך היקישא דהוקש בכור למעשר אולם בטור יו"ד שם הלשון מתוקנת היטיב יעו"ש ואולי ט"ס בכ"מ וצ"ל ואני יודע מאי קשה לו יעו"ש אבל אין כן במשמע הלשון ועי' כאן במל"מ. ומה שהשיג הראב"ד עוד מהא דנפיל מחיצות כוונתו על הך דב"מ נ"ג ב' וסנהדרין קי"ג ומכות כ"א א' ועי' בפ"ו דמע"ש הט"ז אולי רבינו מפרש דנפל מחיצות היינו שנחרב הבית ודו"ק ובהכי אזדא ליה מש"כ התוס' דב"מ שם ד"ה דנפיל וכו' שהוכיח דאם רוב המחיצות קיימות הרי היא בקדושתה לאכול בה קדשים קלים ומע"ש יעו"ש היטיב ודו"ק וזה שכתב רבינו שם באיזה מעשר אמרו במעשר שנכנס לירושלים ויצא ונפלו מחיצות וכו' יעו"ש ור"ל מתחלה קודם שנכנס לירושלים והבן ואולי לזה כיון המל"מ. וע"ע בריטב"א במכות שם. והנה מה שמבואר מהתוס' שהבאתי למעלה דלכן נשאר קדושת המקדש וירושלים משום דקדושת המחיצה לא בטלה ויצא להם מהא דר' אלעזר בר' יוסי אע"פ שאין לו עכשו כל שהיה לו מקודם לכן. דעת רבינו על כרחך לאו משום הכי הוא דהא בעצמו פסק בפי"ב מהל' שמיטה ויובל הט"ז דקדושת בתי ערי חומה נתבטלה בחורבן הבית יעו"ש ואף שפסק שם הט"ו כר' אלעזר בר' יוסי ומפרש לה להא דאר"א בר' יוסי היינו שבזמן הבית חרב חומתה וכמש"כ מרן לתרץ שם השגת הראב"ד שהשיג שם בהט"ו יעו"ש אף שדברי מר"ן אינם מוכרחים שם במש"כ שם מדתירץ הש"ס בתירוץ הראשון דתרי תנאי אליבא דר' ישמעאל בר' יוסי ולא רצה לתרץ כתירוץ שני ב' אלמא דס"ל דאינו מוכרח לומר דר"א בר' יוסי ס"ל דקדושה ראשונה קדשה לע"ל יעו"ש די"ל דאי מהא לא אירייא די"ל דלעולם ס"ל דלר"א בר' יוסי מוכרח הוא דקדשה לע"ל והא דלא תירץ ר"א בר' יוסי הוא י"ל משום דלא ניחא ליה לשבושי ברייתא ולגרוס ר"א במקום ר' ישמעאל והבן מ"מ חזינן דברי רבינו דלא תלי הא בהא וזה שלא כדברי הר"ן בחי' לשבועות יעו"ש ולענין מה שפסק רבינו כר"א בר' יוסי ומ"מ פסק דערי חומה לא קדשו לע"ל י"ל דקשיא ליה קושיית תוס' במגילה ג' ב' ד"ה והתניא וכו' והא דמייתי הש"ס מיניה לראיה דקדשו לע"ל י"ל דלא מייתי רק דהוא מיירי בהך דינים דערי חומה כדתניא דאמר דין בהך דערי חומה דאע"פ שאין לו עכשיו וה"נ י"ל דאמר לענין זה אם קדשו או לא והכי משמע לישנא דש"ס דקאמר חד מינייהו ראב"י אמרה ואמאי לא קאמר בהדיא דהך דקדשה לע"ל ר"א בר' יוסי אמרה וכה"ג מצינו טובי בש"ס א"נ י"ל להיפך מדאיצטריך קרא להכי אע"פ שאין לו עכשו והיו לו קודם לכן אלמא לא קדשה לע"ל והכי י"ל דלהש"ס גופיה מיבעי ליה היכי סבירא ליה לר' אלעזר בר' יוסי וצריך עיון עוד בזה. יהיה איך שיהיה דעת רבינו מהשימותי את מקדשיכם וביותר ביאור עי' ס' התרומה הלכות א"י יעו"ש היטיב שם הדבר מבואר בכמה ראיות והרבה דברים ממש"כ למעלה יעו"ש היטיב וע"ע לקמן פ"ז ה"ז. וביבמות ו' ב' והנה הרבה קצרתי בזה והמבין יבין ולא באתי כ"א לגלות כי הרבה ראשונים עומדים לימין רבינו. ועי' ביאור הגר"א יו"ד סי' של"א ס"ק ו' ובמה נתקדשו ערי ישראל עי' רש"י שבועות ט"ז א' ד"ה וקידשום וכו' שכתב דלא נתפרשו ליה במאי קידשום ועי' תוס' ערכין ל"ב ב' ד"ה וקידשום וכו' ועי' מל"מ פ"ב מהל' שמיטה ויובל הט"ו.

« תוספות על זבחים ק״ז ע״ב:ט״ו תוספות על זבחים ק״ז ע״ב:כ״ה »