תוספות על סנהדרין נ״ב

1 ההיא שריפה ממש הואי - בת"כ איכא ב' ברייתות שנויות סתם דפליגי מעיקרא קתני כיצד היתה מיתתן שני חוטין כו' ונשרף גופן ובגדיהן קיימין שנאמר ותצא אש מלפני ה' ותאכל אותם וימותו ובתר הכי גבי יבכו את השריפה קתני שריפת נשמה וגוף קיים וא"ת והא אמרי' בפ' הישן סוכה דף כה: ושם מישאל ואלצפן היו שנדחו לפסח שני ואי שריפה ממש הואי לא נטמאו ויש לומר דשלדן קיימת הוה כדאמר בהמפלת נדה דף כז: מת שנשרף ושלדו קיימת טמא:

2 אותם ולא בגדיהם - ואם תאמר והא כתיב ויקרא י׳:ה׳ וישאום בכותנותם ויש לומר דלא ידעינא אם בכותנות הנושאים או בכותנות הנישאים:

3 ונילף מפרים הנשרפים - המ"ל ואהבת לרעך כמוך ברור לו מיתה יפה:

4 שכן מכשיר - תימה דלא חשיב מכפר כדאמר בפרק נגמר הדין לעיל סנהדרין דף מב.:

5 הנך נפישי - ומשום הכי לא קאמר הכא מכשיר ממכשיר עדיף כדאמרינן בפרק נגמר הדין שם א"נ מכשיר דהתם עדיף שזה הכשירו בכך וזה אדרבה נפסל בכך:

6 טעה בדרב מתנה - ואף רבי אלעזר ב"ר צדוק נמי חזר בו:

7 בזמן שיש כהן יש שופט - המ"ל כדדרשינן בפרק הנחנקין לקמן סנהדרין דף פז. מלמד שהמקום גורם:

8 רבי יהודה אומר ניוול הוא זה - לא קרי ליה ניוול אלא משום דכתיב ובחקותיהם לא תלכו כדמוכח בגמרא:

9 אלא כיון דכתיב שריפה - תימה דמשמע הכא דאע"ג דחוקה היא כיון דכתיב באורייתא שרי ובפ"ק דמסכת ע"ז דף יא. ושם פריך ושריפה חוקה היא והכתיב ובחקותיהם לא תלכו ומסיק לאו חוקה היא וי"ל דהתם קאמר לאו חוקה היא לשם עבודת כוכבים דאי הוי חוקה לעבודת כוכבים אפילו הוה כתוב באוריי' לא הוה מהני אבל הכא איירי בחוק העובדי כוכבים שלא לשם עבודת כוכבים דומיא דסייף דכיון דכתיב באורייתא לא מינייהו גמרינן ושרי:

10 איש פרט לקטן - אבל האשה מיחייבא בביאת בן ט' שנים ויום אחד כדתנן בפרק יוצא דופן נדה דף מה. ומייתי לה לקמן:

11 פרט לאשת קטן - הא דאיצטריך קרא היינו במייעד לבנו קטן או בן ט' שבא על יבמתו וס"ד כיון דמדאורייתא רמיא קמיה ליחייב עלה משום א"א קמ"ל והכי מוקמינן לה בפ"ק דקדושין דף יט. ושם:

12 פרט לאשת אחרים - והיינו כותי וקמ"ל דאין אישות לכותים אע"ג דאין מיתה ואזהרה איסורא מיהא איכא מדאיצטריך למישרי יפת תואר דדרשינן בפ"ק דקידושין דף כא: ושם אשת אפילו אשת איש: