תוספות על סנהדרין י״א ב:ג׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« תוספות על סנהדרין י״א ע״א:י״ג תוספות על סנהדרין י״א ע״ב:ד׳ »

1 סנהדרין פתח ↗

אָמַר לוֹ: טוֹל אִיגַּרְתָּא חֲדָא וּכְתוֹב: לַאֲחַנָא בְּנֵי גָּלִילָאה עִילָּאָה וְלַאֲחַנָא בְּנֵי גָּלִילָאה תַּתָּאָה, שְׁלוֹמְכוֹן יִסְגֵּא. מְהוֹדְעִין אֲנַחְנָא לְכוֹן דִּזְמַן בִּיעוּרָא מְטָא לְאַפְרוֹשֵׁי מַעְשְׂרָא מִמַּעְטָנָא דְזֵיתָא. וְטוֹל אִיגַּרְתָּא חֲדָא וּכְתוֹב: לַאֲחַנָא בְּנֵי דָרוֹמָא, שְׁלוֹמְכוֹן יִסְגֵּא. מְהוֹדְעִין אֲנַחְנָא לְכוֹן דִּזְמַן בִּיעוּרָא מְטָא לְאַפְרוֹשֵׁי מַעְשְׂרָא מֵעוּמְרֵי שׁוּבְלַיָּא.

2 חכמת שלמה על סנהדרין פתח ↗

תוס' בד"ה מן עומרי כו' עד שלא יגיע שעת ביעור כו' כצ"ל:

1 ממעטני דזיתא - מה שהקשתי על פירוש הקונטרס בסוף כירה שבת מז. ד"ה בגלילא והמוציא יין שם עח. מפורש שם:

2 מן עומרי שיבליא - והא דתניא בפרק בתרא דמעשר שני מ"ח אמר ר' יהודה בראשונה היו שולחין אצל בעלי הבתים שבמדינות מהרו והתקינו פירותיכם עד שלא הגיע שעת ביעור עד שבא ר' עקיבא ולימד כל פירות שלא באו לעונות מעשרות פטורים מן הביעור הכא ר"ג קודם לרבי עקיבא היה:

2 ערוך לנר על ראש השנה פתח ↗

בא"ד. כשנתמרח בכרי בין רגל לביעור: המהרש"א הקשה דאכתי יקשה למ"ד דברגל א' עובר בב"ת והניח בקושיא. ולענ"ד לק"מ שהרי הביעור הי' בערב יו"ט הראשון ואפילו לגירסת הרמב"ם עכ"פ בערב יו"ט האחרון של פסח כדתנן במעשר שני פ"ה במנחה של יו"ט האחרון היה מתודה בערתי הקודש מן הבית הרי שהוצרך לבער קודם כלות הרגל ועל בל תאחר אינו עובר עד כלות הרגל כולו כדאמרינן לקמן דף ה' וא"כ משכחת שפיר גם למ"ד דברגל א' עובר שקדם חיוב הביעור לחיוב בל תאחר. אחרי כתבי מצאתי כן בפ"י והוא הנכון. אבל בלא"ה יש ליישב עוד קושיית המהרש"א עפ"י מה דתנן במעשר שני פ"ה אר"י בתחלה היו שולחין לב"ב מהרו ותיקנו עד שלא יגיע עונת הביעור עד שבא ר"ע כו' הרי שבתחלה היו סוברים שחיוב הביעור הוא גם קודם שנתמרח וכפי מה שכ' הר"ש שם זהו דעת ר"ג וכן כתבו גם התוס' בסנהדרין דף י"א ע"ש וא"כ י"ל דגם ר"מ ס"ל כן ולכן שפיר משכחת שיש חיוב ביעור קודם בל תאחר שעל זה פשיטא שאינו עובר כל זמן שלא נתמרח:

« תוספות על סנהדרין י״א ע״א:י״ג תוספות על סנהדרין י״א ע״ב:ד׳ »