תוספות על נזיר ס״ב ב:ו׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« תוספות על נזיר ס״ב ע״ב:ד׳ תוספות על נזיר ס״ב ע״ב:ז׳ »

1 נזיר פתח ↗

אֶלָּא אָמַר רָבָא: כְּגוֹן שֶׁהָיָה חַרְצָן מוּנָּח לְפָנָיו. גַּבֵּי נְדָרִים, בְּהַאי הוּא דְּמִיתְּסַר — לָא מָצֵי כָּפֵי לֵיהּ. גַּבֵּי נָזִיר, דְּאִיתְּסַר נָמֵי בְּאַחֲרֵינִי — מָצֵי כָּפֵי לֵיהּ.

2 תוספתא כפשוטה על נדרים פתח ↗

7-8. נדרה שלא לטעום אחד מכל הפירות, בין מאכל רע, בין מאכל יפה. וכ"ה "מכל הפירות" גם בכי"ע. ובד: מכל המינין וכו', וכ"ה בכל הראשונים שנביא להלן, ועיין מ"ש לעיל כתובות פ"ז, שו' 3–5, ד"ה הדירה. והובאה התוספתא ברמב"ן, במאירי5הוצ' ר"א ליס, עמ' רפ"ב, ד"ה אמר הר"מ וצ"ל: אמר המאירי וחזר ופירש. ובמיוחס להריטב"א ע"ט ב', בפי' הרנב"י בשטמ"ק פ"ב סע"א, בנ"י פ"א סע"ב, ברא"ש פי"א סי' א', רבינו ירוחם, חוה, נתיב כ"ז ח"ב. ועיין בפי' הר"א מן ההר, עמ' ק"ע. ופסקה הר"מ פי"ב מה' נדרים ה"ה ובטיו"ד סי' רל"ד. והביאה בסתם בפי' ר' אליהו מזרחי על התורה מטות ל', י"ד, ועיין בפי' הרמב"ן שם. ומאכל רע פירושו שרוב בני אדם אינם אוכלים אותו, אלא שהוא ערב לה,6ועיין בקרן אורה פ"ג רע"א שהקשה מן הבבלי שאמרו שם: מן חרצן וזג לא הפר דלית לה צערא, אלמא שאינו מיפר ממין רע. ולא זכיתי לרדת לסוף דעתו, שהרי לא אמרו כאן אלא שרשאי להפר, אבל בוודאי שבסתם אין אדם רגיל להפר נדרים רלית לה צערא ומזיקים לה כגון חרצנים וזגים שקשים לעיכול, עיין מ"ש לעיל כתובות פ"ז, הע' 12. ועיין ספרי נשא פי' כ"ד, עמ' 29, שו' 16, ועיין היטב בבבלי נזיר ס"ב ב', ובתוספות שם, ד"ה וגבי. כמו שהוכחנו לעיל כתובות פ"ז, הערה 12. ומאכל יפה פירש בח"ד, מאכל יקר, שבין כך ובין כך אין בידה להשיג אותו. ויותר נראה שנקטו מאכל יפה משום רבותא דסיפא,7ולא מיבעי מאכל רע שאפשר להניח שלא השגיחה בו, משום שבאותה שעה היה מצוי לה מאכל יפה, ולפיכך לא טעמה מן הרע, אעפ"י שאף הוא ערב לה. שאפילו היה מצוי לה ולא טעמה אותו מימיה, ומכאן שאינו ערב לה, אפילו הכי יפר.ובבבלי פ"ב ב': נדרה משתי ככרות, באחת מתענה ובאחת אין מתענה וכו'. וכבר תירץ הרנב"י הנ"ל שם שבבבלי מדברים שגם אחרי נדרה טוענת שאינה מתענה ממנו, מה שאין כן כאן שהיא טוענת שנדרה גרם לה שתתאוה לו, משום שאין לה פת בסלה ומים גנובים ימתקו. ועיין גם במיוחס להריטב"א הנ"ל.והראשונים הנ"ל מפרשים שאפילו במאכל רע מיפר משום נדרי עינוי נפש. ועיין בב"י בטיו"ד סי' רל"ד, ד"ה ואפילו נדרה, ובלחם משנה פי"ב מה' נדרים סה"ה, ובבלי נזיר ס"ב ב', ולעיל הע' 6. ובירושלמי פי"א ה"ב, מ"ב ע"ג: היו לפניו שתי חתיכות אחת יפה ואחת רעה, נתנה עיניה ביפה ונדרה מן הרעה, הרי זה יפר. מפני מה הוא מיפר. חברייא אמרי מפני נדרי עינוי נפש שלה. ר' זעירא ור' הילא תריהון אמרין מפני עינוי נפש שלו.8ועיין להלן שם בירושלמי הי"ב, מ"ב ע"ד. ולפ"ז לחברייא אפילו אינה משגיחה באותו מין רע גם אחרי שנדרה מיפר לה, שמא תצטרך לו להבא, או כדי שיהא לה פת בסלה. ולפי ר' זעירא ור' הילא אם נדרה ממין רע שאינו ערב לה מיפר משום דברים שבינו לבינה, שלא יפול בחלקו המין הרע. ועיין מ"ש להלן, עמ' 533, הערה 17.

6 כגון שהיה חרצן מונח לפניו - שאין טוב לאכילה:

7 וגבי נדרים נמי מי לא עסקינן - שפעמים יחזק לבו גם באכילת חרצן אי נמי מי לא עסקינן שאף בשאר דברים טובים שמחזיקין אותו:

« תוספות על נזיר ס״ב ע״ב:ד׳ תוספות על נזיר ס״ב ע״ב:ז׳ »