תוספות רי"ד על נדרים ס״ח

1 ת"ש אימתי אמרו מת הבעל נתרוקנה הרשות לאב בזמן שלא שמע קודם שימות או ששמע והפר או ששמע ושתק ומת ביום שלאחריו אין יכול להפר פי' כ"ז מדבר כששמע האב כדמוכח לקמן וא"כ האי דתני ומת ביום שלאחריו אית לפרושי כגון שהאב שמע מאתמול והפר חלקו חוזר ומיפר חלקו של בעל אי נמי כגון ששמע הבעל יום אחד קודם לאב:

2 שמע אביה והפר לה ולא הספיק הבעל לשמוע עד שמת האב זו היא ששנינו מת האב לא נתרוקנה הרשות לבעל שמע בעלה והפר לה ולא הספיק האב שלמוע עד שמת הבעל מכלל דריש' מיירי בששמע האב זו הוא ששנינו מת הבעל נתרוקנה הרשות לאב פי' היינו רישא אלא כאן חידש ולא הספיק האב לשמוע עד שמת הבעל מכלל דריש' מיירי בששמע האב והשת' אתא לאשמועי' דלא מבעי' אם שמע האב בחיי הבעל שנתרוקנה לו הרשות אלא אע"פ שאל שמע עד שמת נתרוקנה לו רשות הבעל:

3 שמע בעלי ולא הפר ולא הספיק האב לשמוע עד שמת אין הבעל יכול להפר שאין הבעל מיפר אלא בשותפות וזה חידש כאן מן הרישא דברישא תנא שמיעת האב ולא שמיעת הבעל והשתא אשמועי' רבותא טפי דאע"ג דשמיעת בעל יש כאן ושמיעת אב אין כאן אפ"ה אין יכול להפר כיון שהנדר נעשה ברשות האב בחייו ויש לדקלדק מיכן דוקא כשנדרה בחי אביה אבל אם נדרה לאחר מיתת אביה הבעל מיפר לבדו כיון שלא שלט רשות האב על הנדר ודמי לבוגרות דבעי' למימר לקמן שהארוס לבדו היא מיפר נדרי':