תוספות רי"ד על נדרים ע״ב

1 ת"ש נדרה והיא ארוסה ונתגרשה בו ביום כו' עד הב"ע כשלא שמע ארוס מכלל דקס"ד אע"ג דשמע ארוס אלמא ארוס שני מיפר. אע"ג דשמע בהן ארוס ראשון דעד כאן לא שקלינן וטרינן אלא משום גירושין אי הוו בהקמה ומשום הכי דחי בשלא שמע הא אי לאו גירושין כגון שמת אע"ג דשמע בהן ארוס ראשון ולא הספיק להפר עד שמת ונתארסה בו ביום אביה ובעלה האחרון מפירין נדריה והאי דאמרן לעיל בברייתא ולא הספיק הבעל לשמוע עד שמת ונתארסה בו ביום כו' לאו למימר דאי שמע אין הארוס האחרון מיפר דא"כ הוה לפלוגי בפי' אלא רבותא נקט לא מבעיא אם שמע שראוי להפר ארוס ראשון ולא הספיק להפר שמפר ארוס האחרון אלא אפילו לא שמע שאל הי' ראוי להפר מפר ארוס אחרון ומה שכתבתי במהד"ק אינו כלום:

2 בעי רמי בר חמא בעל מהו שמפר בלא שמיעה פי' היכא דהרפ תחלה באל שמיעה ואח"כ שמע לא קא מבעיא דמופרין הן למפרע לכשישמע באותה הפרה דמתני' היא דתנן לקמן בפיקרין האומר לאשתו כל נדרים שתדורי מיכן ועד שאבא ממקום פלוני הרי הן קיימין לא אמר כלום הרי הן מופרין ר"א אור מופר וחכ"א אינו מופר ועד כאן ל"פ רבנן עליה דר"א אלא כשקדמה ההפרה לנדרים כדתנן לא בא לכלל הקם לא באו לכלל הפר אבל אם קדמו הנדרים להפרה אע"פ שבשעת ההפרה לא ידע בהן ולא שמע אותם ואמר לה אם נדרתה שום נדר אני מיפר אותו הרי זה הוא מופר וכשישמע אינו צריך לחזור ולהפר אלא הוא מופר בהפרה ראשנוה ולא קמבעי' לי' אלא שלא שמע כלל שאמר לאשתו אם נדרת שום נדר הרי הוא מופר לך והלך לו למדינת הים אם הוא מופר ואשתו מופרת אע"פ שאל שמע או אינו מופר ואשתו אסורה: