תוספות רי"ד על נדרים י״ז

1 פיסקא יש נדר בתוך נדר כו' פי' מש"ה קתני יש נדר בתוך נדר ולא קתני הנדרים חלים נדר על נדר מפני שאין כל הנדרים כן שהרי אם אמר קונם ככר זו עלי וחזר ואמר קונם ככר זה עלי אינו חייב אלא אחת ואל ימצא זה אלא בנזירות שמקבל עליו שתי נזירות ולא הועיל לו הנדר השני להוסיף עליו לאוין לא להוסיף עליו ימים שהוא נזיר ששים יום. כתב רמב"ם זצוק"ל בפ"ג של ה' נדרים שחיבר אין שבועה חלה על שבועה ובנדרים יחול נדר על נדר כיצד יחול נדר על נדר האומר הרי עלי קרבן אם אוכלנה הרי עלי קרבן אם אוכלנה ואכלה חייב על כל אחת ואחת וכן כל כיוצא בזה ואינם נ"ל דבריו כלל שהתנא פירש דבריו בנזירות והוא מפרש בקרבנות ואילו אמר בענין זה נ"ל שאינו מביא לאא קרבן אחת אחר שכיון שאמר פעם אחת הרי עלי קרבן ועוד חוזר ושונה ומשלש על אותו קרבן ראשון קאמר וכדי לזרז א"ע נתכוין ולא בקרבן אחר ואפילו את"ל שבכל פעם הוא נודר בקרבן אחר למה לא תחול בענין זה שבועה על שבועה אילו אמר שבועה שאתן דינר לפלוני ועוד אמר שבועה שאתן דינר לפלוני ועוד שילש למה לא יתחייב ליתן שלשה נדינרים דומיא דקרבנות ולמה יש בזה חילוק בין נדר לשבועה אנה מצא הדברים הללו ועוד מה לו לור אם אוכל ככר זו וכי באומרו הרי עלי קרבן בלבד לא נדר בקרבן ובמתני' דתני לה גבי נזיר אמרי' דהוא לישנא יתירא והכא אמאי צריך למימר אם אוכל ואפילו את"ל שחייב על כל נדר ונדר ועל כל שבועה ושבועה לא יקרא זה נדר בתוך נדר ושבועה בתוך שבועה שכל נדר ונדר הוא בפני עצמו אלא זה נקרא בתוך נדר ובתוך שבועה כשאמר שבועה שלא אוכל ככר זה שכבר מושבע הוא עליה ועוד חזר ואמר שבועה שלא אוכל ככר זו שאין שבועה חלה בתוך שבועה אבל בנזירות אע"פ שכשאמר הרני נזיר נאסר ביין עד למ"ד יום ועוד כשאור נזיר ואוסר עצמו ביין הו"ל נדר בתוך נדר ואפ"ה חייל משום דלא מיתוסף איסורא יתירא אלא נזירות יתירא של ל' יום אחרים איתוסף עילוי':

2 וכיון דאמר הריני נזיר הו"ל נזיר וכי אכיל טובא זימני ומתרין בי' מיחיבי אכולהו כך מצאתי דגירסא זו כתובה בכל הספרים ויש ליישבה ע"י הדחק כך דקס"ד השתא דהאי דתני ואכל חייב על כל אחת ואחת לאו על אכילת ככר קאמר ולהתחייב בהרבה נזירות דחיובא דנזירות בלא אכילת ככר נמי מצי חיילא אי אמר הריני נזיר הריני נזיר ולמה לי' לתנא למיתני חיובי נזירות באכילת הככר אלא הכי תנייה למימר דאילו אכל ענבים מיחייב תרתי בעבור שתי נזירות שקיבל עליו משא"כ באכילת הככר של שבועות ומש"ה מקשי לי' כיון דאמר הריני נזיר פעם אחת הו"ל נזיר ואי אכיל עניבים טובא זימני ומתרין בי' מיחייב על כל אכילה ואכילה כדתנן הי' שותה יין כל היום אינו חייב אלא אחת אמור לו אל תשתה והוא שותה חייב על כל אחת ואחת משום אי לא אתרו בי' על כל זימנא וזימנא אע"פ שאמר הריני נזיר הריני נזיר טובא זימני לא מחייב אלא חדא והיכי תני חייב על כל אחת ואחת משום דאמר הריני נזיר הריני נזיר ומשני איידי דתני גבי שבועה כו' פי' האי דקתני ואכל אאכילת ככר קאי ולאו אאכילה ענבים כדקאסברת ודקא קשיא לך דבחיובי נזירות לא צריך למיתניה אה"נ אלא איידי דתנאי גבי שבועה תניא נמי גבי נזיר:

3 תנן יש נדר בתוך נדר ואין שבועה בתוך שבועה היכי דמי אילימא דאמר הריני נזיר היום הריני נזיר למחר דכוותה גבי שבועה דאמר שבועה שלא אוכל תאנים וחזר ואמר שאל אוכל ענבים אמאי לא חיילא. אלא היכי דמי דאמר הריני נזיר היום הריני נזיר היום וקתני יש נדר בתוך נדר וקשיא לרב הונא אמר לך רב הונא מתני' דאמר הריני נזיר היום הריני נזיר היום ומחר דכוותה גבי שבועה לא חיילא כי האי גוונא והאמר רבא שבועה שלא אוכל תאנים וחזר ואמר שבועה שלא אוכל תאנים וענסים מגו דחיילא שבועה אענבים חיילא נמי על תאנים ר"ה לא ס"ל כרבא. זו הגירסא מצאתי כתובה בכל הספרים וקשיא לי בגווה טובא דכי אמרי' ברישא היכי דמי אלימא דאמר הריני נזיר היום הריני נזיר למחר דכוותה גבי שבועה דאמר שבועה שלא אוכל תאנים וחזר ואמר שלא אוכל ענבים אמאי לא חיילא ומה דומה זה לזה בודאי בשבועות דחיילא משום דהוא שבועה אחרת ואינה שבועה בתוך שבועה אבל גבי נזיר אע"ג דהוסיף מחר מ"מ בתוך נזירות הראשונה עומד ומאי פירשא הוא לר"ה ותו כי מהדרי' למימר מתני' דאמר הריני נזיר היום הריני נזיר היום ומחר וחיילא ואילו בשבועות כה"ג לא חיילא אי אמר שבועה שלא אוכל תאנים וחזר ואמר שבועה שאל אוכל תאנים וענבים לא חיילא משום דלית לי' לר"ה מיגו דרבא וניהו דלית לי' מיגו להתחייב גם על התאנים כמו שהי' אומר רבא אבל על הענבים מיהא מי לא חיילא א"כ נמצא שדין השבועות כדין הנזירות שכמו ששם כשחזר ואמר היום ומחר חל על מחר הם הכי נמי הכא כשחזר ואמר תאנים וענבים חלה על הענבים ואם תרצה לחלק ביניהן אתה זקוק לומר שגם על הענבים לא חלה דמיגו דלא חלה על התאנים מפני שכבר מושבע הוא עליהן לא חלה נמי על הענבים משום דמיחזי דהוו להו ענבים חצי שיעור והא היכא כתיבא פליגי ריש לקיש ור' יוחנן בפ' שבועות בתרא בה' אכל נבלות וטרפות דמ"ס אי כ"ל דברים המותרים עם דברים האסורים מיגו דחיילא שבועה אמותרים חייל נמי אאסורים ומ"ס לא אמרי' מיגו ואמותרים חיילא אבל אאיסורים לא חיילא אבל למימר מגיו דלא חיילא אאיסורים דלא תיחול נמי אמותרים ליכא למאן דאמר הלכך נ"ל דל"ג לכל הך גירסא אלא ה"ג היכי דמי אילימא דאמר הריני נזיר היום הריני נזיר למחר דכותה גבי שבועה בכה"ג מי לא חיילא והאמר רבא שבועה שלא אוכל תאנים וחזר ואמר שבועה שלא אוכל תאנים וענבים מיגו דחיילא שבועה אענבים חיילא נמי אתאנים וה"פ בודאי אם תפרשך מתני' בלי שום תוספת אלא כגון דאמר הריני נזיר היום הריני נזיר היום כדשמואל משכחת לה ואין שבועה בתוך שבועה כדתני מתני' שבועה שלא אוכל ככר זו שבועה שלא אוכל ככר זו אינו חייב אלא אחת אלא אי אמרת דבנזירות נמי אם לא הוסיף בנזירות שניי' לא חיילא אא"כ אמר מחר דכוותה בשבועות נמי אם הוסיף בשבועה שניי' חיילא אף אקמייתא כדרבא ע"י מיגו ונמצא שגם בשבועות בכה"ג דבריו קיימין כמו בנזירות ובשבועות ע"י התוספות מיתוסף עלי' לאו אחרינא ובנזירות מיסוסף עלי' נזירות יתירא דהאי כי דיני' והאי כי דיני' והיכי תנן ואין שבועה בתצוך שבועה אלא בע"כ מדתני וין שבועה בתוך שבועה ש"מ דבנזירות היום היום קאמר וקשיא לר"ה ומתרץ ר"ה לא ס"ל כרבא ומוקי מתני' דאמר היום והדר אמר מחר ובשבועות כה"ג לא חיילא אקמייתי' דלית לי' דרבא:

4 והפריש עלי' קרבן ונשאל עלי' פי' אע"פ שהשלים כל ימי נזירות ראשונה כיון שעדיין לא הקריב הקרבן אכתי שייכא עילוי' ויכול הוא להישאל עלי' אבל אחר שהקריב הקרבן כבר נגמרה כל נזירות ראשונה ושוב אינו יכול להישאל עלי' דמאי דהוה הוה:

5 הא איכא יומא יתירא. פי' דוקא כשאמר הריני נזיר היום ועדו אמר הריני נזיר היום א"נ שקיבל עלי' שתי נזירות כאחת שחייב לעשות שלשה ושלשה אילולי שלשה הראשונים היו ראוין לחול שלשה האחרונים מיד הלכך אילו מנה שלשה בעבור הראשונה ונשאכל עלי' עלו לו אותן הל' שמנה בעבור תלמ"ד השניים אבל אילו אמר הריני נזיר שתי נזירות בניסן ובאייר ועשה ניסן ונשאל עלי' כלום עוהל לו ניסן באייר אינו עוהל לו מפני שאף אם לא היתה נזירות של ניסן לפניו אינה ראוי' לחול עליו נזירות של אייר וה"נ כי אמר הריני נזיר היום וחזר ואמר הריני נזיר למחר מאי משמע למחר שימנה ממחר לאו הוה קאי בחד בניסן צריך למשוך עוד נזירות עד חד באייר ומשום דאיתסר לי' חד באייר איתסר בכל חודש אייר ואפילו אם לא היתה נזירות ראשונה אינה יכוהל נזירות שניי' לחול בחאד בניסן שהרי פירש שימנה ממחר הלכך הכ"ט ימים של ניסן שאילולי נזירות הראשנוה היו ראוין לחול משום שניי' אע"פ שעשאן בעבור הראשנוה כיון שחזר ונשאל עלי' עלו לו משום שניי' אבל יום אחר של אייר לא עלה לו וצריך עדיין לעשותו כדי להשלים יום למ"ד של נזירות שניי':