1על הברקים ועל הרעמים ברוך שכחו וגבורתו מ"ע. ירושלמי ר' ירמי' ור' זירא בשם ר"ח דיו פע"א בכל יום א"ר יוסי במה אנן קיימי אי בטורדין דיו פעם א' ואי במופסקין מברך על כל פעם ופע' פי' טורדין שלא נתפזרו עבים בנתי' מופסקי' שנתפזרו עבים בנתים חיליה דר"י מן הדא הי' יושב בחנותו של בושם כל היום אינו מבר' אלא אחת נכנס ויוצא מברך על כל פעם ופעם היה יושב בבית הכסא או באספקולרין אם היה יכול לצאת ולברך אם תוך כדי דבור יצא ואם לאו לא יצא ר' ירמיה בעי היה יושב במגדל עצים מהו שיעשה כמו מלבוש ויוציא ראש חוץ לחלון ויברך. מספקא ליה אם לבו רואה את הערוה מותר או אסור:2אמר רב פפא הילכך נימרינהו לכולהו. ברכה זו אינה חותמת בברוך אלא הכי מברך בא"י אמ"ה נאמן בבריתו וקים במאמרו וזוכר הברית:3רבא אמר התם מברך תרתי שכחו וגבורתו מלא עולם ועושה מעשה בראשית. פי' או האי או האי וכן פסק רב אלפס דאיזה מהם שירצה יברך אבל תרווייהו לא:4הילכך נימרינהו לתרווייהו רוב ההודאות ואל ההודאות. שאם היה אומר רוב משמע רוב ולא כל כדאמרינן מגילה דף ט"ז. ורצוי לרוב אחיו ולא לכל אחיו ואם היה אומר אל ההודאות בלבד היה נראה אל מקצת ההודאות ויש לזולתו מקצת האחרות לפיכך הוצרכו שתיהן רוב ההודאות ואל ההודאות:5אלא אידי ואידי דאית ליה לדידיה ולא קשיא הא דאית להו לאחריני בהדיה והא דלית להו לאחריני בהדיה. פי' בית חדש וכלים חדשים דלית להו לאחריני בהדיה מברך שהחיינו אבל גשמים דאית להו לאחריני בהדיה שטובת הגשמים היא לכל בעלי שדות מברך הטוב והמטיב, ודלא כר' אלפס שפי' ה"מ דאית ליה ארעא לדידי' ואיכ' שותפא בהדיה אבל ליכא שותפא בהדיה מבר' שהחיינו דנראה דלא בעינן שיהי' שותפא עמו בטובתו רק שיהי' בו טובה לאחרים בשדות שלהם דהא על מת אביו והוא יורשו מברך הטוב והמטיב משום דאיכא אחי דירתי בהדיה ולא פליג אפילו חילק נכסיו על פיו:6אע"פ שאמרו שינוי יין אין צריך לברך אבל מברך הטוב והמטיב. שאלו לר' יצחק הלוי למה מברכין על שינוי יין הטוב והמטיב ועל שינוי לחם ובשר אין מברכין והשיב משום דיין משמח ועוד דלא אשכחן שירה אלא על היין כדאמרי' לעיל בפ' כיצד דף ל"ה. וגם כיון דחשוב שקובע ברכה לעצמו ראוי לברך הטוב והמטיב. א"נ הטוב והמטיב על הרוגי ביתר תקנוה הטוב שלא הסריחו והמטיב שנתנו לקבורה ולפי שבצרו כרמיהם ז' שנים מדם הרוגי ישראל והקיפו כרמיהם מהרוגיהן תקנו לומר על היין שהוא כמו הדם:7פרש"י שאינו מברך הטוב והמטיב אלא א"כ השני משובח מן הראשון. וכ"פ רשב"ם בפ' ערבי פסחים, וקצת משמע בירושלמי דסוף כיצד מברכין אבא בר רב הונא אמר יין חדש ויין ישן צריך לברך שינוי יין אין צריך לברך שינוי מקום צריך לברך היסח דעת הוי כמו שינוי מקום, משמע דוקא יין חדש ויין ישן שהישן משובח מן החדש צריך לברך אבל שינוי יין סתם אין צריך לברך, מיהו קשה מעובדא דמייתי בתר הכי רבי על כל חבית וחבית שהי' פותח היה מברך, ר' יצחק רובא בשם רב אמר ברוך הטוב והמטיב ומסתמא לא היה בכל פעם יותר טוב מאותן שלפניו, ומיהו יש לדחות דמסתמא אם אינו יודע אם הוא יותר טוב או גרוע יש לו לברך אבל אם הוא יודע שהשני גרוע לא, וי"מ דהירושלמי איירי בברכת בורא פרי הגפן דומיא דשינוי מקום והיסח דעת וה"פ יין חדש ויין ישן צריך לברך בפ"ה אבל שינוי יין ששניהם חדשים או שניהם ישנים אין צריך לברך בפ"ה אבל שינוי יין אם שתה יין חדש תחלה ואח"כ ישן צריך לברך בפ"ה ולא מיפטר בבורא פרי הגפן שבירך על החדש דחשיב כמין אחר לגבי חדש לפי דאישתנא טפי לעילויא והשתא ניחא דמייתי בתר הכי רבי על כל חבית וחבית היה מברך וקמתמה מאי היה מברך הא אמרי' בשינוי יין אין צריך לברך והשיב לו נהי דאין צריך לברך בפה"ג כששניהם חדשים או ישנים מ"מ הטוב והמטיב צריך לברך:8התם נמי דאיכא בני חבורה דשתו בהדי. ויש שרוצין לומר כיון דהטוב והמטיב אינו מברך ביחיד אע"ג דקיי"ל דיין בתוך הסעודה כל אחד מברך לעצמו מ"מ הטוב ומטיב אחד מברך לכלם דאם הי' כל אחד מברך לעצמו הוי ליה כל אחד ואחד יחיד ולא נהירא דמהאי טעמא דאמרינן דבפ"הג כל אחד מברך לעצמו משום דאין בית הבליעה פנוי האי טעמא נמי שייך בברכת הטוב והמטיב ואע"ג דכל אחד מברך לעצמו כיון דחברו שותה ונהנה גם הוא מיין זה קרינא ביה הטוב לדידיה והמטיב לאחריני מידי דהוה אאמרו לו אשתך ילדה זכר מברך הטוב והמטיב משום דאיכא טובה גם לאשתו ומי לא עסקינן שהיה בעלה בעיר אחרת בשעה ששמע:
