שו"ת הרשב"א חלק ז ת״ל

וששאלת על מי שקפץ ונשבע לעבור על דברי צבור ושלא יקבל גזירותם לשוא נשבע ואלו התרו בו חייב מלקות דאורייתא בשעת שבועה וצלל במים אדירים והעלה חרס בידו ולא נפטר מגזרת צבור אם בדין גזרו ואעפ"י שקדמה שבועתו לגזירותם: