1א 'משיח' – אין לי אלא משוח בשמן המשחה; מרובה בגדים מנין? תלמוד לומר "והכהן המשיח". יכול שאני מרבה אף משיח מלחמה? תלמוד לומר "תחתיו מבניו" – את שבנו עומד תחתיו מביא עשירית האיפה, יצא משיח מלחמה שאין בנו עומד תחתיו. ומנין שאין בנו עומד תחתיו? תלמוד לומר שמות כט, ל "שבעת ימים ילבשם הכהן תחתיו מבניו אשר יבא אל אהל מועד לשרת בקדש" – את ש’בא אל אהל מועד לשרת בקדש’ בנו עומד תחתיו, יצא משוח מלחמה שאינו ’בא אל אהל מועד לשרת בקדש’.2ב "מבניו יעשה אותה" "ילבשם הכהן תחתיו מבניו" – מלמד שיהיה בן קודם לכל שבעולם. יכול אף על פי שאינו ממלא מקום אביו? תלמוד לומר ויקרא טז, לב 'אשר ימלא ידו' – בזמן שממלא מקומו של אביו הוא קודם לכל אדם, ואם אינו ממלא מקום אביו – יבוא אחר וישמש תחתיו.3ג מנין לכהן גדול שמת ולא מינו כהן אחר תחתיו שתהא מנחתו קרבה משל יורשים? תלמוד לומר "מבניו יעשה". יכול יביאוה לחצאין? תלמוד לומר "אֹתה" – כולה אמרתי ולא מקצתה, דברי ר' יהודה. ר' שמעון אומר אינה באה אלא משל צבור שנאמר "חק עולם" – משל עולם. "כליל תקטר" – כליל להקטרה.4ד "וכל מנחת כהן כליל תהיה לא תאָכֵל" – מנחת כהנת נאכלת, מנחת כהן אינה נאכלת. אין לי אלא מנחת חובתו; מנחת נדבתו מנין? תלמוד לומר 'כל מנחת כהן'. אין לי אלא כולה; מקצתה מנין? תלמוד לומר "תהיה" – אפילו כל שהוא. אין לי אלא העליונה ב'כליל תקטר' והתחתונה ב'לא תאכל'; מנין העליונה ב'לא תאכל' והתחתונה ב'כליל תקטר'? תלמוד לומר "כליל" ויקרא ו, טו "כליל" שם טז, לגזירה שוה. ר' אליעזר אומר "כליל תהיה לא תאָכֵל" – כל שבכליל; ליתן לא תעשה על אכילתן.
