1א "זה קרבן אהרן ובניו" – יכול יהיו אהרן ובניו מביאים כאחד את הקרבן הזה? תלמוד לומר "ובניו אשר יקריבו". הא כיצד? אהרן מביא לעצמו ובניו מביאים לעצמם.2ב 'בניו' – אילו כהנים הדיוטים. או 'בניו' הרי כהנים גדולים!? כשהוא אומר "הכהן המשיח תחתיו מבניו" ויקרא ו, טו – הרי כהנים גדולים אמור! הא מה אני מקיים 'בניו'? אלו כהנים הדיוטים.3ג כשהכהן מתקרב תחלה לעבודה מביא עשירית האיפה משלו ועובדה בידו. אחד כהן גדול ואחד כהן הדיוט שעבדו עד שלא הביא עשירית האיפה – עבודתו פסולה.4ד "בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֹתוֹ" – אין כהן גדול נמשח אלא ביום. "אֹתוֹ" – אין מושחים שני כהנים גדולים כאחד. "ביום המשח" – מיום שנמשח מביא עשירית האיפה עד עולם. או אינו אומר "ביום המשח אותו" – ביום שנמשח מביא עשירית האיפה ומפסיק? תלמוד לומר "מנחה תמיד"! הא מה אני מקיים "ביום המשח אֹתו"? – ביום שנמשח מביא עשירית האיפה עד עולם. "עֲשִׂירִת הָאֵפָה" – אחד מעשרה בשלש סאין שהם שבעה רבעים ועוד.5ה "סֹלת" – מה סולת האמור להלן שמות כט, ב – חטים, אף סולת האמור כאן – חטים. "מנחה" – הרי הוא ככל המנחות ללבונה. "תמיד" – אף בטומאה; "תמיד" – אף בשבת.6ו אילו נאמר "מחצית בבקר ומחצית בערב" – יכול יביא חצי עשרון בבקר וחצי עשרון בערב… תלמוד לומר "מחציתה בבקר ומחציתה בערב" – משָלם; מביא מחציתה בבקר ומחציתה בערב.7ז כיצד הוא עושה? מביא עשרון שלם וחוצהו. מקריב מחצה בבקר ומחצית בערב. נטמא חציו של בין הערבים – יכול יביא חצי עשרון מתוך ביתו בערב? תלמוד לומר "ומחציתה בערב" – משָלם.8ח כיצד הוא עושה? מביא עשרון שלם וחוצהו; מקריב מחצה ומחצה אבד. כהן שהקריב מחצה שחרית ומינו אחר תחתיו – יכול יביא עשרון מביתו? תלמוד לומר "מחציתה בבקר ומחציתה בערב"- מחציתה משָלם מביא בערב.9ט כיצד הוא עושה? מביא עשרון שלם וחוצהו; מקריב מחצה ומחצה אבד. נמצאו שני חצאין קרבים ושני חצאין אובדים.
