שד"ל על במדבר ל׳

1 וידבר משה אל ראשי המטות: הוצרך משה להודיע לראשי המטות שאין להם שלטון בדברים שבין איש לאשתו ובין אב לבתו בענין הנדרים, שאם תבוא אשה ותצעק לפניהם שאין בעלה מניחה לקיים נדרה, יאמרו לה הוא רשאי ולא אנחנו, ומזה יש להבין שאם האיש עצמו שנדר יבוא לפני הנשיאים הרשות בידם להתיר לו לפי ראות עיניהם, ומכאן להתרת נדרים מן התורה. כי אמנם בני הבית משועבדים לבעל הבית, ובעל הבית משועבד לנשיאי המטות.

2 ידור נדר לה': להקריב איזה קרבן.

3 או ישבע שבועה לאסור אסר על נפשו: הוא בעניני עינוי נפש. ובנתה"ש הנדר קבלת החיוב לעשות, והאסר שלא לעשות.

4 השבע: מקור במקום זמן מוגבל.

5 מבטא: יש בכחו התחייבות שאדם מחייב עצמו לעשות או שלא לעשות, כמו כי תשבע לבטא בשפתים להרע או להטיב, וכן ויבטא בשפתיו

6 ביום שמעו: עיין שמות ל"ב ל"ד.

7 וקמו נדריה: ראוי להיות בזקף, וכן הוא בחומש יוסטיניאן.

8 מיום אל יום: רשב"י אומר מעת לעת ספרי ורש"י אחז כתנא קמא שם; ובנדרים ע"ו ע"ב ר' יוסי בר יהודה ור' אלעזר בר ר' שמעון אומרים מעת לעת, ואמר ריב"ל אין הלכה כאותו הזוג, זהו מה שהביא לרש"י לִפְסוֹק כת"ק, וכן פסק גם הרמב"ם הלכות נדרים פרק י"ב, ומכל מקום לפי פשט המקרא נראין דברי אותו הזוג ורשב"י.

9 כי תחתיו היא וחייבת לשמוע לו, כראב"ע.

10 אחרי שמעו: אחר כ"ד שעות, ולא שקיים אותם כדברי רש"י, אלא שהחריש, ונשא את עונה.