1תשאו את עון המקדש: כיון שהתרעמו על מיתת כל הקרב, השיבם שהעונש אינו אלא לעושה בזדון, אבל אם בשוגג על זה ישגיחו הכהנים, ואם לא ישגיחו הם ישאו עונם.2את עון כהונתכם: עון המקדש בקריבה ונגיעה, ועון הכהונה בעשיית העבודה, ואנקלוס תרגם תסלחון, כלומר תגרמו סליחה להם. ענין הסליחה מתורגם בלשון שבק חוץ מכאן ומישעיה נ"ה ז', כי שרש שבק צריך שיהיה אחריו זכרון החטא או העון, ושם כי ירבה לסלוח אם היה אומר למשבק לא היה הענין מובן, וכאן לא היה אפשר לתרגם בלשון שבק, כי היה צריך לעשותו הפעיל, ואין השרש הזה נוהג בהפעיל, אבל שרש סלח הוא נוהג בל' ארמית בפיעל ארי מסגי לסַלָחָה הוא מקור מן הפיעל ובהיותו פיעל יתכן שיכלול גם הוראת ההפעיל, וכן בס' ויקרא י' י"ז נשאת את עון העדה, לְסַלָּחָא.3וגם את אחיך מטה לוי: ואעפ"י שאינם כהנים כמוך הנני קורא אותם אחיך להיותם מטה לוי, ולוי היה שבט ושרש שממנו יצא אביך, ע' בה"ע תקפ"ט עמוד 119.4ושמרתם את משמרת הקדש וגו': אתם והם תשגיחו על כל אלה, הכהנים על חלקם, והלוים על חלקם.5מתנה נתונים לה': במתנה הם נתונים לכם, כלומר לה':6עבדת מתנה אתן: לומר שמתנה וזכות היא להם, ואין לזרים אתם.7לך נתתים: שישמרום לאכלם בטהרה ושלא יאכילום לזרים.8אשר ישיבו לי: כל מנחה ותשורה נופל בה ל' השבה, כמו מלכי תרשיש ואיים מנחה ישיבו תהלים ע"ב י'.9עד כאן דבר במה שישראל מקריבים דרך קדש, כלומר להשרף לגבוה, והתורה צותה לכהנים לאכלם, ועכשו מדבר במה שהתורה תצוה לישראל לתת לכהנים עצמם, שהוא תרומה ובכורים, ואינו מדבר במורם מקדשים קלים, כי אין עיקר נתינתם לכהנים, אלא לגבוה.10ברית מלח עולם: הלא לכם לדעת כי ה' אלהי ישראל נתן ממלכה לדוד על ישראל לעולם לו ולבניו ברית מלח ד"ה ב' י"ג ה' ועיין ויקרא ב' י"ג.11והם ישאו עונם: והם בני ישראל ישאו עונם אם יעבדו במזיד.12והרמותם ממנו תרומת ה': כלומר מעשר מן המעשר, ורמבמ"ן תרגם צור העבע, וארנהיים אלז העבע, והוא שבוש, כי לפי זה תהיה הכוונה שירימו ממנו לתרומה אחד ממאה.13ונחשב לכם וגו': התרומה הזאת שתרימו מן המעשר תהיה נחשבת לזכותכם כאילו נתתם אותה מגרנכם ומיקבכם, ונחשב פעל סתמי.