1אולי יקרה וגו': היה עושה פעֻלות ומתוכן היה יוצא לו מענה.2שפי: כמו שאי עיניך על שפיים ירמיה ג' ב' ראב"ע.3ולכה זעמה: שלח בהם זעם האל.4הפעלות שהיה עושה היו מוציאות אותו ממעמדו הטבעי והיה באקסטאזיס של נבואה, או תאמר של מגניטיזמוס חיוני, ואז לא היה דברו תלוי ברצונו, מה שאין כן בזולת השעה ההיא, היה יכול לקלל כרצונו, אבל בלק לא הביאו כדי שיקלל במעמדו הטבעי, אלא במעמד למעלה מן הטבע.5לבדד ישכון: שאינו נחשב בכלל הגוים, כי אין לו אדמה. איזה דבר טוב יש באמרו כי אין ליעקב אדמה? א"כ אני אומר כי לבדד ישכון הכוונה נבדל מן הגוים, ועי"כ לא נוטה מן הדרך הטוב והישר, ולפיכך ה' אלהיו עמו להצליח. ועל הדרך הזה אני מפרש ובגוים לא יתחשב, כלומר לא שם עצמו בכלל הגוים, וכמו שמשמשת המלה שהיא התפעל, וקרוב לזה פירש רלב"ג שש"ם. ומה שכתוב דברים ל"ב י"ב הוא סמך לפירוש זה.6ומספר: בא השם במקום המקור, כמו לישע את משיחך חבקוק ג' י"ג, כמהפכת אלהים את סדום, והמקור בא במקום הפועל המוגבל הראוי, והזמן והגוף והמספר מובנים מן הפועל שלפניו, כמו ונוח מאויביהם והרוג בשונאיהם, הרגו היהודים ואבד, ילדה ועזוב, ונתון אותו על כל ארץ מצרים, ויתקעו בשופרות ונפוץ הכדים אשר בידם, ראה העברתי מעליך עונך והלבש אותך מחלצות, כי צמתם וספוד, והנה ומספר את = וספוֹר את = וסָפַר סָפוֹר את. ואולי ומספר הם שתי מלות ומי ספר הנ"ל.7את רבע ישראל: דגל אחד, ואולי בלעם כשראה קצה העם לא ראה אלא דגל אחד, ובלק אמר לו שהוא כל ישראל, ולפיכך רה"ק הכריחתו להזכיר רבע ישראל, כי לא היה רואה רק רובע אחד.8מות ישרים: אנקלוס תרגם דקשיטוהי, ואחריו רש"י ישרים שבהם, ולא כן הוא פשט הכתוב, אך כל ישראל קרואים כאן ישרים בייחס לשאר אומות.9מות ישרים: אולי קרא לישראל ישרים ע"ש שיעקב נקרא ישורון הנ"ל בליל ד' ניסן תרכ"ה.10אפס קצהו תראה וכלו וכו': גם בפעם הראשונה כתוב וירא משם קצה העם. אומר אני כי למעלה כי כשהעלהו במות בעל אמר לו שמשם הוא רואה את כלם. וכחש לו, כי היה ירא שאם יראה רִבּוּיָים לא יקללם, והכתוב העיד שלא ראה אלא קצה העם, ועכשו אמר לו אפס קצהו תראה ולא כלו כמו שהיה בפעם ראשונה לפי דברי בלק אל בלעם ועכשו הראהו חלק פחות הרבה מן הקצה שראה בפעם האחרת.11אקרה כה: אזמן עצמי לקראתו.12ברש"י כאדם מפוקס בהמה, ברש"י כ"י שלי היה כתוב בסמ"ך ואח"ך הגיהו בקו"ף, וכן נכון, והכוונה סותם פיה במתג ורסן מל' פקק.13האזינה עדי: הט אזנך עד לי, וכן ועדיכם אתבונן, אזין עד תבונותיכם, התבוננת עד רחבי ארץ, וכן דעת ר' יונה.14לא הביט און ביעקב: אין הקב"ה יושב ורואה שאחרים יעשו חמס לישראל, אבל ה' אלהיו הוא תמיד עמו להצילו מכל רע, והוא מקבל בקרב ישראל תרועת מלך, שהם מודים ומשבחים לו כשהוא מצילם מן הצרה, כמו שמריעים בחצוצרות ובקול שופר לכבוד המלך כשהוא חוזר בשלום אחרי הכותו את האויב.15כתועפות ראם לו: תועפות משרש יעף, וענינו חוזק ותוקף, שייעף אדם להתגבר עליו, וכן תועפות הרים. ומלת לו חוזרת לישראל, ה' הוא לישראל כחוזק הראם, וקרוב לזה פירש ראב"ע למטה כ"ד ח'. ודעת כי הסופרים שבשו לשון הפסוק המובא שם בראש הדבור, וכתבו אל מוציאם, במקום אל מוציאו, ועשו כן מפני שהוא אומר באותו דבור: ואל יטעון טוען בעבור מ"ם אל מוציאם, וחשבו כי אולי כך היה כתוב בספרו של ראב"ע אל מוציאם שם כ"ד ח' כמו כאן, ואין הדבר כן, אלא כוונת הראב"ע כך היא: ואל יטעון טוען, אם פירושך מתישב כאן כ"ד ח', איננו מתישב למעלה כ"ג כ"ב, כי שם כתוב מוציאם בל' רבים; כי אמנם כן משפט הלשון, כשמדבר על העם מדבר בלשון רבים ובל' יחיד אפילו בפסוק אחד, כמו והם תכו ל' רבים לרגליך ישא ל' יחיד מדברותיך, עד אנה ינאצוני ל"ר העם הזה ל"י. ודע כי בראב"ע כ"י על קלף שבידי משנת קס"א כתוב בראש הדבור למטה כ"ד ח' אל מוציאו.16כי לא נחש ביעקב: אין נחש וקסם מועיל לדעת מה שעתיד לבוא על ישראל, כי ה' גוזר עליהם ענינים למעלה מן הטבע, ולמעלה מידיעת המנחשים והקוסמים, וכמו שמפרש והולך כעת יאמר וגו'. כעת, לשון חזוק, וכן פירשתי כעת הראשון ישעיה ח' כ"ג.17יאמר ליעקב ולישראל: אין טעם להזכיר שני השמות זה אחר זה במאמר אחד, אבל לכך הזכיר שניהם, מפני שהוא רוצה להוסיף עליהם עוד שם שלישי, כלומר העם הזה שהוא נקרא יעקב וישראל, ראוי לקרוא לו ג"כ מה פעל אל. והנה ידוע כי שמות הרבה יש בלה"ק שאין צורתם צורת שם, אלא צורת מאמר שלם, כגון עמנו אל, שאר ישוב, עמי אתה. וכן נתנאל, נתניה, יהונתן, חננאל, חנניה, יוחנן, אין ענינים נָתּון, חָנוּן מהאל, אלא פירושם: ה' נתן, האל חנן כוו', וכן חזקיה אין ענינו כדעת געזעניוס חוזק האל, אלא האל הוא חוזק ותוקף שלי, ורבים כאלה. גם ידוע כי שרש פעל נאמר גם על המחשבה והעצה והגזרה וההכנה לעשות דבר מה, כגון מכון לשבתך פעלת ה', הוי חושבי און ופועלי רע על משכבותם, אף בלב עולות תפעלון. והנמה מה פעל אל פירושו מה גָדְלוּ הדברים שגזר והכין האל: ובאמרו שראוי לקרוא שם זה לישראל, משמע שהעם הזה מעותד ומזומן לענינים גדולים ונכבדים.18אקחך: כמו קחם נא אלי.
