שד"ל על במדבר י״ב

מהדורה: שד״ל במהדורה המקורית, פדובה 1871

מקור במדבר י״ב
1 וַתְּדַבֵּ֨ר מִרְיָ֤ם וְאַהֲרֹן֙ בְּמֹשֶׁ֔ה עַל־אֹד֛וֹת הָאִשָּׁ֥ה הַכֻּשִׁ֖ית אֲשֶׁ֣ר לָקָ֑ח כִּֽי־אִשָּׁ֥ה כֻשִׁ֖ית לָקָֽח׃
2 וַיֹּאמְר֗וּ הֲרַ֤ק אַךְ־בְּמֹשֶׁה֙ דִּבֶּ֣ר יְהֹוָ֔ה הֲלֹ֖א גַּם־בָּ֣נוּ דִבֵּ֑ר וַיִּשְׁמַ֖ע יְהֹוָֽה׃
3 וְהָאִ֥ישׁ מֹשֶׁ֖ה עָנָ֣ו מְאֹ֑ד מִכֹּל֙ הָֽאָדָ֔ם אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֥י הָאֲדָמָֽה׃ ס
4 וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה פִּתְאֹ֗ם אֶל־מֹשֶׁ֤ה וְאֶֽל־אַהֲרֹן֙ וְאֶל־מִרְיָ֔ם צְא֥וּ שְׁלׇשְׁתְּכֶ֖ם אֶל־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וַיֵּצְא֖וּ שְׁלׇשְׁתָּֽם׃
5 וַיֵּ֤רֶד יְהֹוָה֙ בְּעַמּ֣וּד עָנָ֔ן וַֽיַּעֲמֹ֖ד פֶּ֣תַח הָאֹ֑הֶל וַיִּקְרָא֙ אַהֲרֹ֣ן וּמִרְיָ֔ם וַיֵּצְא֖וּ שְׁנֵיהֶֽם׃
6 וַיֹּ֖אמֶר שִׁמְעוּ־נָ֣א דְבָרָ֑י אִם־יִֽהְיֶה֙ נְבִ֣יאֲכֶ֔ם יְהֹוָ֗ה בַּמַּרְאָה֙ אֵלָ֣יו אֶתְוַדָּ֔ע בַּחֲל֖וֹם אֲדַבֶּר־בּֽוֹ׃
7 לֹא־כֵ֖ן עַבְדִּ֣י מֹשֶׁ֑ה בְּכׇל־בֵּיתִ֖י נֶאֱמָ֥ן הֽוּא׃
8 פֶּ֣ה אֶל־פֶּ֞ה אֲדַבֶּר־בּ֗וֹ וּמַרְאֶה֙ וְלֹ֣א בְחִידֹ֔ת וּתְמֻנַ֥ת יְהֹוָ֖ה יַבִּ֑יט וּמַדּ֙וּעַ֙ לֹ֣א יְרֵאתֶ֔ם לְדַבֵּ֖ר בְּעַבְדִּ֥י בְמֹשֶֽׁה׃
9 וַיִּֽחַר־אַ֧ף יְהֹוָ֛ה בָּ֖ם וַיֵּלַֽךְ׃
10 וְהֶעָנָ֗ן סָ֚ר מֵעַ֣ל הָאֹ֔הֶל וְהִנֵּ֥ה מִרְיָ֖ם מְצֹרַ֣עַת כַּשָּׁ֑לֶג וַיִּ֧פֶן אַהֲרֹ֛ן אֶל־מִרְיָ֖ם וְהִנֵּ֥ה מְצֹרָֽעַת׃
11 וַיֹּ֥אמֶר אַהֲרֹ֖ן אֶל־מֹשֶׁ֑ה בִּ֣י אֲדֹנִ֔י אַל־נָ֨א תָשֵׁ֤ת עָלֵ֙ינוּ֙ חַטָּ֔את אֲשֶׁ֥ר נוֹאַ֖לְנוּ וַאֲשֶׁ֥ר חָטָֽאנוּ׃
12 אַל־נָ֥א תְהִ֖י כַּמֵּ֑ת אֲשֶׁ֤ר בְּצֵאתוֹ֙ מֵרֶ֣חֶם אִמּ֔וֹ וַיֵּאָכֵ֖ל חֲצִ֥י בְשָׂרֽוֹ׃
13 וַיִּצְעַ֣ק מֹשֶׁ֔ה אֶל־יְהֹוָ֖ה לֵאמֹ֑ר אֵ֕ל נָ֛א רְפָ֥א נָ֖א לָֽהּ׃ פ
14 וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה וְאָבִ֙יהָ֙ יָרֹ֤ק יָרַק֙ בְּפָנֶ֔יהָ הֲלֹ֥א תִכָּלֵ֖ם שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים תִּסָּגֵ֞ר שִׁבְעַ֤ת יָמִים֙ מִח֣וּץ לַֽמַּחֲנֶ֔ה וְאַחַ֖ר תֵּאָסֵֽף׃
15 וַתִּסָּגֵ֥ר מִרְיָ֛ם מִח֥וּץ לַֽמַּחֲנֶ֖ה שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים וְהָעָם֙ לֹ֣א נָסַ֔ע עַד־הֵאָסֵ֖ף מִרְיָֽם׃
16 וְאַחַ֛ר נָסְע֥וּ הָעָ֖ם מֵחֲצֵר֑וֹת וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּמִדְבַּ֥ר פָּארָֽן׃ פ
פירוש שד"ל על במדבר י״ב
1 ותדבר מרים וגו': היה נראה להם לגאוה שאינו רוצה להתחלתן בעמו, ובתוך דבריהם אמרו גם כן הרק אך במשה. ומשה נצטוה לכתוב פסוק והאיש משה ענו מאד שלא היה מתגאה על היותו נביא ה' דח"א ז"ל, או כתרגום המיוחס ליונתן בן עוזיאל משה היה ענָו ולא חש לדבריהם, ולא עלתה על לבו להנקם מהם, הקב"ה רצה לבקש עלבונו. ומתחלה היה נ"ל כי משה לא שמע דבריהם, כי כתוב וישמע ה', אע"פ שמשה לא שמע, ה' שמע, אך ממה שכתוב צאו שלשתכם משמע שהיו במקום אחד, ולשון וישמע ה' לא לומר שמשה לא שמע, אלא שאע"פ שמשה היה כחרש לא ישמע, הנה ה' שמע.
2 ויצאו שניהם: מן האהל אל הפתח. הענן עמד פתח האהל ודבר עמהם שם, וזה מפני שהיתה מרים עתידה להצטרע. ומה שלא הוציא גם את משה היה כדברי רש"י ורמבמ"ן לומר שבחו שלא בפניו.
3 אם יהיה נביאכם: כמו ידיהם ולא ימישון, ידים להם.
4 במראה: במראות הלילה, אלא שאמר מראה כנגד אתודע, וחלום כנגד אדבר בו, והמראה היא הצורה שהנביא רואה בנבואתו שעל ידה האל מתגלה והתודע לו, וכאן לכבודו של משה נגלה להם בהקיץ ולא בחלום, כדי להוכיחם ביחד.
5 ה' במראה אליו אתודע: היה לו לומר אני ה' אתודע, או ה' יתודע, לפיכך נ"ל כראב"ע כי שם ה' דבק למעלה ולא למטה, אם היה נביא ה', או אם יהיה נביאכם מה', כי הנביא אף אם לא יהיה מנביאי השקר המתפארים במה שאין בם, יתכן שלא יהיה נביא ה', ודי שיהיה מוכיח או משורר בגבורה; ואולי כך היתה מרים הנביאה, ולפיכך אמר להם: אף אם הנביא שלכם יהיה באמת נביא ה', מכל מקום במראה אליו אתודע וגו'. ואמנם חז"ל התרגום והנגינות רחקו מן הפירוש הזה, מפני שמליצת נביאכם ה' הוא לשון מתמיה וזר, וההמון לא יבינהו ויכשל בו.
6 לא כן עבדי משה: עבדי משה הוא נאמן לי יותר מכל שאר עבדים שבביתי והכוונה שהוא למעלה מכל שאר נביאים נקראים עבדי ה' על דרך ומי בכל עבדיך כדוד נאמן ש"א כ"ב י"ד.
7 ביתי: בית נאמר על אנשי הבית וכולל העבדים, כמו וישמע בית פרעה, שהוא כאילו אמר וישמעו עבדי פרעה.
8 בכל ביתי: הבי"ת איננה בי"ת המקום, אלא בי"ת היתרון, כמו היפה בנשים.
9 וילַך: כעס עליהם ונעלה מעליהם בכעס.
10 כמת: כנולד מת, אשר בצאתו מרחם אמו, כבר בשרו נאכל ונפסד.