ריטב"א על תענית י״ד

1 תנא עוברו׳‎ ומיניקו׳‎ אינן מתענו׳‎ לא בראשונו׳‎ ולא באחרונות אלא באמצעיו׳‎ בש״ס אתמרו בהא תלתא לישני ואמר רב ששת נקוט מציעתא בידך ונראה דהא היא מציעתא דרבי׳‎ ז״ל אבל בנוסחי דידן הא היא בתרייתא דה״ג תני חדא עוברו׳‎ ומיניקו׳‎ מתענו׳‎ בראשונו׳‎ ואין מתענו׳‎ ותניא אידך מתענו׳‎ באחרונו׳‎ ואין מתענו׳‎ בראשונו׳‎ ותניא אידך אין מתענו׳‎ לא בראשונו׳‎ ולא באחרונו׳‎ ופירושו ברור דת״ק סבר מתענו׳‎ בג׳‎ ראשונו׳‎ ממש שאין בהם חומר תעני׳‎ צבור ויוכלו לסבול אבל לא כל השאר שמפסיקים מבעוד יום ושאר החומרו׳‎ ואפי׳‎ אמצעיו׳‎ קרי אחרונו׳‎ לגבי ראשונו׳‎ ואידך תני מתענות באחרונו׳‎ ממש שהן שבע החמורו׳‎ שהגיע הצרה כבר אבל לא בראשונו׳‎ ואפי׳‎ אמצעיו׳‎ קרי אחרונו׳‎ לגבי ראשונו׳‎ חשיב להו לגבי אחרונו׳‎ ותניא אידך לא בראשונו׳‎ ולא באחרונו׳‎ אלא באמצעיות וטעמא דמילתא דבראשונו׳‎ אינן מתענו׳‎ לפי שלא הגיע עת צרה כ״כ והן תעניות קלות אבל באמצעיות הן מתענו׳‎ לפי שהן חמורות שנוהג בהם חומרי תעניות בט׳‎ באב ושוב אין מתענו׳‎ באחרונות אע״ג דחמירי טפי משום חולשא דידהו דהוו נפישי תעניו׳‎ עלייהו וי״א דרבי׳‎ ז״ל הכי גרסא כגרסא דידן אלא שהוא מפ׳‎ נקוט מציעתא בידך כלו׳‎ הדבר הממיצע והבינוני דהיינו אמצעיות שאינן לא בקולא של ראשונות ולא בחומרא של אחרונות ומן הטעם שכתבנו ונכון היה אלא שאין הלשון הזה מתפר׳‎ כן בשום מקום ואפשר עוד להוסיף דלא פליגי תנאי כלל וכולהו מודו שאינן מתענות אלא באמצעיות אלא דמר קרי להו אחרונות לגבי ראשונות ומר קרי להו ראשונות לגב׳‎ ז׳‎ אחרונות וכן פרש״י ז״ל ורבי׳‎ משה ז״ל כתב שאין מתענין לא בראשונות ולא באמצעיות אלא באחרונות פי׳‎ שהן חמורות מנלן והיינו לישנא מציעתא כנוסחא דידיה כנוסחא דידן וכתב עוד ז״ל שאע״פ שאין מתענו׳‎ אין מתענגות עצמן בתפנוקין אלא אוכלות ושותות כדי קיום הולד וכן בירושלמי

2 רבי יהודה נשיאה גזר י״ג תעניתא ולא איעני סבר למגזר טפי. פי׳‎ ועל שאר צרות היה דלגשמים מפו׳‎ הוא במשנתי׳‎ שאין לגזור יותר מי״ג א״ל רבי אמי אין מטריחין על הצבור יותר מדאי דקסבר דגשמים ושאר צרות שוין בדבר זה ומה ששנו בגשמים י״ג תעניות בלבד אינו מפני שעבר זמן של רביעה אלא לפי שאין מטריחים על הצבור יותר מדאי ואמרי׳‎ בש״ס רבי אמי דעבד לגרמי׳‎ הוא דעבד אלא הכי א״ר חייא בר אבא א״ר יוחנן לא שנו אלא לגשמים אבל לשאר פורענות מתענין והולכין עד שיענו וה״פ הא דא״ר אמי שאף על צרות אין להתענות אלא י״ג תעניו׳‎ ועשה מעשה בדבר שיטת עצמו היא וסברא שלו ולא שיטת רבי יוחנן רבו כדאמר במס׳‎ משקין כי נח נפשייה דרבי יוחנן יתיב רבי אמי ז׳‎ ול׳‎ דהא א״ר חייא בר אבא א״ר יוחנן דלשאר פורעניות מתענין והולכין עד שיענו וכדסבר רבי יהודה למעבד:

3 ותנ״ה כשאמרו שלש וכו׳‎ ואמרי׳‎ לימא תהוי תיובתיה דרבי אמי ומהדרי תנאי היא דתניא אין גוזרי׳‎ יותר מי״ג תעניו׳‎ על הצבו׳‎ שאין מטריחים על הצבור יותר מדאי דברי ר׳‎ ר״ג או׳‎ לא מן השם הוא זה אלא שכבר יצתה זמנה של רביע׳‎. פי׳‎ דרבי אמי דאמר כר׳‎ אבל אנן כרבי יוחנן קיימא לן דרביה דרבי אמי הוא וכן דעת רבי׳‎ אלפסי ז״ל ולדחות דברי רבי אמי הביא דרבי חייא בר אבא א״ר יוחנן ומאי דתניא כותיה ובמקומו׳‎ שלא יצאו זמן גשמים בי״ג תעניות הרי הוא כשאר צרות וגוזרים יותר ובמקום שאין זמן הרביעה כ״כ מחסרי׳‎ מן התעניו׳‎ ונוהגי׳‎ כחומרי תעניות של ברכו׳‎ והתרעות בב׳‎ ובה׳‎ ושני האחרונים ואחר שכדרכו דהא דרבי יהודה נשיאה על שאר צרות הות יש לנו לומר שהיתה צרה נמשכת כעין של גשמי׳‎ שהיה להם מתון שאלמלא כן מה ענין סדר של י״ג תעניות והלא מתריעי׳‎ על הצרות מיד ואינו נראה לומר כי אע״פ שמתריעי׳‎ מיד על שאר צרות מ״מ אין התעניות אלא בסדר של גשמים ג׳‎ ג׳‎ וז׳‎ ואח״כ חוזרי׳‎ לסדר כי ודאי לא נאמר סדר זה אלא בגשמים של רביעה ראשונה שיש מתון ולפי שהן מחמירין והולכין לפי מה שהשעה הולכת אלא מה שלמדנו מדברי רבי יהודה נשיאה שלא על סדר גשמים בלבד עושין כן אלא ה״ה על צרה כיוצא בה שהתחילה ואינה דחוקה בתחלתה ודוחק והולכ׳‎ יש להם לנהוג כסדר תעניות אלו אבל בצרה דחוקה שמתריעי׳‎ עליה מיד אין סדר זה אלא לנהוג ולגזור אותן הן ג׳‎ ג׳‎ או פחות כפי הצרה כי אם היא צרת היום למה גוזרין תעניות ג׳‎ אלא גוזרין כפי הזמן או גוזרין סת׳‎ ב׳‎ וה׳‎ עד שיענו תדע שאף בגשמים לא נאמר סדר תעניות אלא ברביעה ראשונה אבל בצמחים ששנו וכיוצא בו שמתריעי׳‎ מיד אין סדר זה נמצא׳‎ למד שדין גשמים ושאר צרות שוה בדבר זה.

4 שלחו ליה בני ננוה לר׳‎ כגון אנו שצריכין למטר ואפי׳‎ בתקופת תמוז היכי עבדי׳‎ שאלה בתפלה כיחידי׳‎ דמינן ובברכת השנים ושלח להו כיחידים דמיתו ובשומע תפלה רבי יהודה פליג עליה ואמר לענין שאלו בברכת השנים הכל לפי המקומו׳‎ הכל לפי הזמן ואמרי׳‎ מאי הוי עלה ואסיקנ׳‎ והלכתא בשומע תפלה והא דאמרי׳‎ במס׳‎ עובדי כוכבים ומזלות אם צריך לפרנסה אומרה בברכת השנים ה״מ לשאול בפרנסה לעצמו אבל שאלת גשמים שהוא צרכי רבים ופרנסתם שקבוע׳‎ בברכת השנים אין לומר אותה בברכ׳‎ השנים אבל בזמן שהוא הגון לכל ולא בזמן שהוא קשה לשאר רוב העולם כנ״ל וגרסי׳‎ בירושלמי וש״צ אמרה באותן שש שהוא מוסיף ע״כ ושמעי׳‎ מי׳‎ שיש כ״ד ברכות בח״ל שאין זה נוהג בא״י דהתם מניסן ואילך אין תועלת בגשמים ואינן צריכין למטר בתקופת תמוז.

5 הא דא״ר אלעזר אין אדם חשוב רשאי ליפול על פניו אלא א״כ נענה כיהושע כבר פירשתי׳‎ במסכ׳‎ מגלה בס״ד שאינה אלא במתחנן על הצבור ובפני צבור דומיא כיהושע ומשום דלא תפיג דעתייהו דצבורא ואי אצלי אצלויי שפיר דמי והאידנא נהוג כ״ע מצלא אצלויי יצא ניסן וכו׳‎ הדא דתימא בשלא ירדו גשמים כבר אבל אם ירדו להם גשמים מכבר סימן ברכה הם ובהכי סליק פרקא.