1קודם הפסח שלשים יום מאי טעמא שהרי משה עומד בפסח ראשון ומזהיר בפסח שני2דף ו: אמר רב יהודה הבודק צריך שיבטל היכי מבטל דאמר הכי כל חמירא דאיכא ברשותי דלא חמיתיה ולא ביערתיה ליבטיל וליהוי כעפרא מאי טעמא אמר רבא גזירה שמא ימצא גלוסקא יפיפיה דדעתיה עילויה וליבטליה כד משכח לה דילמא משכח לה בתר איסורא ולא מצי מבטיל לה דלאו ברשותיה קיימא דאמר רבי אלעזר משום ר' ישמעאל שני דברים אינן ברשותו של אדם ועשאן הכתוב כאילו הן ברשותו ואלו הן בור ברשות הרבים וחמץ משש שעות ולמעלה דף ז. וניבטליה בשית כיון דאיסורא דרבנן עליה לא מצי מבטיל לה דלאו ברשותיה קיימא דאמר רב גידל אמר רב המקדש אשה בחמץ משש שעות ולמעלה ואפילו בחיטי קורדנייתא דשרירן ויבישן אין חוששין לקידושיו דאיסורי הנאה נינהי וניבטליה בארבע3ובחמש כיון דלאו זמן איסורא הוא ולאו זמן ביעורא הוא דילמא פשע ולא מבטיל לה והא דתניא היה יושב בבית המדרש ונזכר שיש לו חמץ בתוך ביתו מבטל בלבו אחד שבת ואחד יום טוב בשלמא שבת מצינן לה כגון שחל שבת בארבעה עשר אלא יו"ט קשיא דהא בתר איסורא היא ואוקימנא התם בתלמיד היושב בפני רבו ונזכר שיש לו עיסה מגולגלת בתוך ביתו ומתירא שמא תחמיץ דליקדים ולבטיל לה קודם דתחמיץ אבל לבתר דאחמיצה לא מצי מבטל לה אמר רב יהודה הבודק צריך שיברך מאי מברך רב פפי משמיה דרבא אמר על ביעור חמץ רב פפא משמיה דרבא אמר לבער חמץ דף ז: והלכתא על ביעור חמץ ומיבעי ליה לאיניש
