1כל שלשה ימים הראשונים ודאי יין מכאן ואילך ספק מאי קאמר אמר רבי יוחנן הכי קאמר כל שלשה ימים הראשונים ודאי יין מכאן ואילך ספק מאי טעמא חמרא מעילאי עקר והאי טעמיה ולא עקר ואם תימצי לומר בתר דטעמיה עקר הוה ריחיה חלא וטעמיה חמרא וכל דריחיה חלא וטעמיה חמרא חמרא ואע"ג דפליג ר' יהושע בן לוי ואמר ריחיה חלא וטעמיה חמרא חלא ולא ידעינן כמאן מינייהו קא פשיט רב יוסף הא אשכחן אביי ורבא דאיפליגו בהאי פלוגתא בע"ז בפ' השוכר את הפועל דף סו. דאיתמר חלא בגו חמרא דברי הכל בנותן טעם חמרא בגו חלא אביי אמר במשהו ריחיה חלא וטעמיה חמרא חלא ורבא אמר בנותן טעם ריחיה חלא וטעמיה חמרא חמרא וקי"ל דהלכתא כותיה דרבא וכיון דקם לה רבי יוחנן כרבא ורבי יהושע בן לוי כאביי ממילא שמעינן דהלכתא כר' יוחנן2ושמרים דרמא עלייהו מיא אף על גב דאית בהו טעם יין לא מברכין עלייהו בורא פרי הגפן דאמרינן ב"ב צז. בעא מיניה רב נחמן מר' חייא שמרים שיש בהן טעם יין מהו א"ל מי סברת חמרא הוא קיוהא בעלמא הוא:3סמוך למנחה לא יאכל אדם עד שתחשך וכו':4דף קז: מאי טעמא דילמא אתי למיכל מצה אכילה גסה אמר רב אסי אבל מטבל הוא במיני תרגימא פירוש מטבל מטפל כלומר מעביר פתו במיני תרגימא כגון פירות וקטניות וכיוצא בהן ר' צדוק מטבל בירקי תניא נמי הכי השמש מטבל בבני מעים ונותן לפני האורחים ואע"פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר שנאמר הושע י׳:י״ב נירו לכם ניר ואל תזרעו אל קוצים רבא הוה שתי חמרא כל מעלי יומא דפיסחא כי היכי דגריר ליה ללביה כי היכי דתתהני ליה מצה לאורתא:5דף קח. ואפילו עני שבישראל לא יאכל עד שיסב:6איתמר מצה צריכה הסיבה מרור לא צריך הסיבה יין איתמר משמיה דרב נחמן צריך הסיבה ואיתמר משמיה דרב נחמן לא צריך הסיבה ולא פליגי הא בתרי כסי קמאי והא בתרי כסי בתראי אמרי לה להאי גיסא ואמרי לה להאי גיסא אמרי לה להאי גיסא תרי כסי בתראי בעי הסיבה דהוי לן חירות בתרי כסי קמאי לא בעי הסיבה דאכתי לא הויא לן חירות דאכתי עבדים קאמרינן ואמרי לה להאי גיסא תרי כסי קמאי בעו הסיבה דההיא שעתא הויא לן חירות תרי כסי בתראי לא בעי הסיבה דמאי דהוה הוה והשתא דאיתמר הכי ואיתמר הכי כולהו צריכי הסיבה7פרקדן לא שמיה הסיבה הסיבת ימין לאו שמיה הסיבה ולא עוד אלא שמא יקדים קנה לושט ואתי לידי סכנה8אשה אינה צריכה הסיבה ואם אשה חשובה היא צריכה הסיבה בן אצל אביו צריך הסיבה תלמיד אצל רבו מאי ת"ש דאמר אביי כי הוינן כי מר הוה זגינן אבירכי דהדדי כי אתאן לכי רב יוסף אמר לן לא צריכיתו דמורא רבך כמורא שמים איבעיא להו שמש מאי ואסיקנא דצריך הסיבה9אמר ר' יהושע בן לוי נשים חייבות בארבע כוסות הללו דף קח: שאף הן היו באותו הנס אמר רב יהודה אמר שמואל ד' כוסות הללו צריך שיהא בהן כדי מזיגת כוס יפה שתאן חי יצא ידי ד' כוסות ולא יצא ידי חירות שתאן בבת אחת יצא ידי חירות ולא יצא ידי ארבע כוסות השקה מהן לבניו ולבני ביתו יצא אמר רב נחמן בר יצחק והוא דשתי רובא דכסא:10ת"ר ד' כוסות הללו צריך שיהא בהם כדי רביעית אחד אנשים ואחד נשים ואחד תינוקות אמר רבי יהודה וכי11מה תועלת לתינוקות ביין אלא מחלק להם דף קט. קליות ואגוזים כדי שישאלו תניא אמרו עליו על רבי טרפון שהיה מחלק קליות ואגוזים בערבי פסחים לתינוקות כדי שישאלו תניא רבי אליעזר הגדול אומר חוטפין מצה בלילי פסחים בשביל התינוקות שלא יישנו אמרו עליו על ר' עקיבא מימיו לא אמר הגיע עת לעמוד מבית המדרש חוץ מלילי פסחים וערבי יום הכפורים לילי פסחים בשביל התינוקות שלא יישנו וערבי יוה"כ כדי שיאכילו את בניהם:12ת"ר חייב אדם לשמח את ביתו ברגל שנאמר דברים ט״ז:י״ד ושמחת בחגך אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך ובמה משמחן ר' יהודה אומר אנשים בראוי להם ונשים בראוי להן אנשים בראוי להם יין ונשים בראוי להן במאי תני רב יוסף בבבל בבגדי צבעונין בארץ ישראל בבגדי פשתן המגוהצים אמר ר' יצחק קיסטא דמורייסא דהוות בצפורי היא הות לוגא למקדשא ובה משערין רביעית לפסח א"ר יוחנן תמניתא קמייתא דהות בטבריא הוה יתירא על דא רביעית ובה משערין רביעית לפסח:13אמר רב חסדא רביעית של תורה אצבעיים על אצבעיים ברום אצבעיים וחצי אצבע וחומש אצבע ובגודל כדתניא ויקרא ט״ו:ט״ז ורחץ במים את בשרו במי מקוה את כל בשרו במים מים שכל גופו עולה בהן וכמה הן דף קט: אמה על אמה ברום ג' אמות ושיערו חכמים מי מקוה ארבעים סאה14פירוש רביעית של תורה ביצה ומחצה והלוג ד' רביעיות שהן שש ביצים ומנא לן דלוגא ארבע רביעתא הוה דתנן הין וחצי הין ושלישית הין ורביעית הין לוג וחצי לוג ושלישית לוג ורביעית לוג אלמא לוגא ארבע רביעתא הוי הין שנים עשר לוג דכתיב זה וזה בגימטריא תריסר לוגי הוו נמצא הין ארבעים ושמונה רביעיות שהן שבעים ושתים ביצים קב ארבעה לוגין שהן שש עשרה רביעיות שהן ארבע ועשרים ביצים ומנא לן דקבא ארבעה לוגי הוי דתנן הלל אומר מלא הין מים שאובין פוסלין את המקוה שחייב אדם לומר בלשון רבו וכמה הין שנים עשר לוג.15שמאי אומר תשעה קבין שהן ששה ושלשים לוג אלמא קבא ארבעה לוגי הוי הסאה ששה קבין שהן שני הינין שהן כ"ד לוגים שהן תשעים ושש רביעיות שהן מאה וארבעים וארבעה ביצים האיפה שלש סאין שהן שמונה עשר קב שהן ששה הינין שהן שבעים ושנים לוג שהן מאתים ושמונים ושמונה רביעיות שהן ארבע מאות ושלשים ושתים ביצים שיעור חלה עומר שהוא עשירית האיפה שהוא ארבעים ושלש ביצים וחומש ביצה וכן למצה רביעית של תורה אצבעיים על אצבעיים וכו'16שיערו חכמים מי מקוה ארבעים סאה הסאה ששת קבין הקב ארבעה לוגין הלוג ארבע רביעיות אמה ששה טפחים טפח ארבע אצבעות בגודל אמה על אמה ברום שלש אמות ארבעים סאה חציין אמה על אמה ברום אמה ומחצה דהוה תשעה טפחים עשרים סאה חציין אמה על אמה ברום שלש רביעיות אמה שהם ארבעה טפחים ומחצה עשר סאין חציין אמה על חצי אמה ברום ארבעה טפחים ומחצה חמש סאין חציין חצי אמה על חצי אמה ברום ארבעה טפחים ומחצה שתי סאין ומחצה שהן ט"ו קבין17נמצאו ג' טפחים על ג' טפחים ברום ד' טפחים ומחצה ט"ו קבין חציין שלשה טפחים על שלשה טפחים ברום שני טפחים ורובע ז' קבין ומחצה חציין שלשה טפחים על טפח ומחצה ברום ב' טפחים ורובע ארבעה קבין פחות רביע קב שהן חמשה עשר לוגין חציין טפח ומחצה על טפח ומחצה ברום שני טפחים ורובע שבעה לוגין ומחצה נמצאו ו' אצבעות על ו' אצבעות ברום ט' אצבעות שבעה לוגין ומחצה חציין שש אצבעות על שלש אצבעות ברום תשעה אצבעות ארבעה לוגין פחות רביע לוג שהן חמש עשרה רביעיות וכמה הן שש אצבעות על שלש ברום תשע מאה וששים ושתים אצבעות נמצאו מאה וששים ושתים אצבעות חמש עשרה רביעיות לכל רביעית י"א אצבעות חסר חומש שהן חשבון אצבעיים על אצבעיים ברום אצבעיים וחצי אצבע וחומש אצבע בשיבור18וזה חשבון שיבור אצבעיים על אצבעיים הרי ארבע ברום אצבעיים נמצא הכל שמונה וכשאתה מוסיף חצי אצבע על ארבע הרי שתי אצבעות ויש בידך שמונה הרי עשרה ועוד חומש על ארבעה הרי אחד פחות חומש ובידך עשרה הרי י"א אצבעות פחות חומש והן רביעית נמצא רביעית של תורה אצבעיים על אצבעיים ברום אצבעיים וחצי אצבע וחומש אצבע לא פחות ולא יותר:19ולא יפחתו לו מארבעה כוסות של יין ואפילו מן התמחוי היכי קיימי רבנן ומתקני מילתא דאתי בה לידי סכנה והתניא לא יאכל אדם תרי ולא ישתה תרי אמר רב נחמן בר יצחק אמר קרא שמות יב ליל שמורים הוא לה' לילה המשומר ובא מן המזיקים רבא אמר כוס של ברכה מצטרף לטובה ואין מצטרף לרעה
