1קדושין ואם נתן הוא ואמרה היא חיישינן מדרבנן וצריכה גט2אמר שמואל בקידושין נתן לה כסף או שוה כסף וא"ל הרי את מקודשת לי הרי את מאורסת לי הרי את לי לאנתו הרי זו מקודשת הריני אישך הריני בעליך הריני ארוסיך אין כאן בית מיחוש דכתיב דברים כ״ב:י״ג כי יקח איש ולא שיקח את עצמו וכן בגרושין הרי את משולחת הרי את מגורשת הרי את מותרת לכל אדם הרי זו מגורשת איני אישך איני ארוסיך איני בעליך אין כאן בית מיחוש דכתיב דברים כה ושלחה דף ו. ולא שישלח את עצמו3תנן התם במסכת מעשר שני מעשר שני פ"ד מ"ז היה מדבר עם האשה על עסקי גיטה וקדושיה ונתן לה גיטה וקדושיה ולא פירש רבי יוסי אומר דיו רבי יהודה אומר צריך לפרש אמר רב הונא אמר שמואל הלכה כרבי יוסי והוא שעסוקין באותו ענין ר אלעזר ב"ר שמעון אומר אע"פ שאין עסוקין באותו ענין מנא ידעינן4מאי קאמר לה אמר ליה אביי מענין לענין באותו ענין דף ו: אמר אביי המקדש במלוה אינה מקודשת בהנאת מלוה מקודשת ואסור לעשות כן מפני הערמת רבית הנאת מלוה היכי דמיא כגון דמטא זימניה למגבא מינה וארוח לה זימנא ואמר לה בההיא הנאה דארווחנא ליך עד זמן פלוני מיקדשת לי ואי קשיא לך היכי אלימא הנאת מלוה ממלוה גופה לא קשיא הנאת מלוה איתא ולהכי מתקדשת בה ומלוה גופה ליתא דתתקדיש בה דקיימא לן מלוה להוצאה ניתנה:5אמר רבא אמר רב נחמן דף ו: המקדש במלוה שיש עליה משכון מקודשת דף יט. ואמר רבא המקדש במלוה ופרוטה דעתיה אפרוטה ומקודשת דף מו. ואמר רבא הילך מנה על מנת שתחזירהו לי במכר לא קנה ובאשה אינה מקודשת בפדיון הבן אין בנו פדוי בתרומה יצא ידי נתינה ואסור לעשות כן מפני שנראה ככהן המסייע בבית הגרנות והאמר רבא מתנה על מנת להחזיר שמה מתנה אלא אמר רב אשי בכולהו קנה לבר מאשה לפי שאין אשה נקנית בחליפין אמר ליה רב הונא מר בריה דרב נחוניא לרב אשי הכי אמרינן משמיה דרבא כותיך:6אמר רבא
