רי"ף קידושין י״ט

1 שני ויאמרו אין קדושין תופסין באחותה לא עשה בה מאמר אינה צריכה אלא חליצה בלבד מאי אמרת תיבעי נמי מיאון גזירה שמא יאמרו אין קדושין תופסין באחותה הכל יודעין דאחות חלוצה דרבנן דאמר ריש לקיש כאן שנה רבי אחות גרושה אסורה מדברי תורה אחות חלוצה אסורה מדברי סופרים וכל שאסורה מדברי סופרים תופסין בה קדושין וצריכה גט הלכך לא בעיא מיאון בהא עולא אמר קטנה שנתקדשה שלא לדעת אביה אפי' מיאון אינה צריכה

2 הנהו בי תרי דהוו שתו חמרא תותי ציפי בבבל שקל חד מינייהו כסא דחמרא יהב ליה לחבריה אמר ליה מיקדשא ברתך לבראי אמר רבינא אפילו למאן דאמר חוששין שמא נתרצה האב שמא נתרצה הבן לא אמרינן דף מה: אמרו ליה רבנן ודלמא שליח שוייה לא חציף איניש לשווייה לאבוה שליח ודלמא ארצויי ארצי קמיה ושתיק אמר להו רבא בר שימי בפירוש מר לא סבירא ליה להא דרב ושמואל ומדאשכחינן לרבינא דהוא בתרא לא סבר ליה להא דרב ושמואל שמעינן מינה דלית הלכתא כרב ושמואל וכולהו רבוואתא קמאי ז"ל הכי פסקו כגון רב אחא משבחא ובעל הלכות גדולות ורבינו האי בתשובותיו הני כולהו פסקו הלכתא כרבינא דהוא בתרא ודחו להא דרב ושמואל בין קטנה בין נערה דהיכא דקידשה קטנה או נערה נפשה בלא דעתא דאבוה דלא הוו קדושיה קדושין בין נתרצה האב בין לא נתרצה האב

3 ואיכא מאן דחש להא דרב ושמואל משום דאשכח לאביי ורבא דשקלי וטרו אליבא דרב ושמואל דאמרינן איהי אמרה לקריבאי ואיהו אמר לקריבאי כפתיה ואמר לה תהוי לקריבך אדאכלו ושתו אתא קריביה באיגרא וקידשה אמר אביי שארית ישראל לא יעשו עולה ולא ידברו כזב רבא אמר חזקה אין אדם טורח בסעודה ומפסידה מאי בינייהו איכא בינייהו דלא טרח ואנן מסתברא לן דלא שייכא הא דאביי ורבא אליבא דרב ושמואל אלא הכי קאמרי לא חיישינן שמא לדעת האב נתקדשה וקא משדר ליה לקדשה בחשאי לאביי כדאית ליה ולרבא כדאית ליה ואי אפילו תימא ברב ושמואל שייכא הא רבינא דהוא בתרא לא סבירא ליה הא דרב ושמואל וקיימא לן הלכתא כבתראי:

4 נתקדשה לדעת אביה והלך אביה למדינת הים ועמדה ונשאת אמר רב אוכלת בתרומה עד שיבא אביה וימחה רב אסי אמר אינה אוכלת בתרומה שמא יבא אביה וימחה ונמצאת זרה למפרע הוה עובדא וחש לה רב להא דרב אסי איכא מאן דאמר הלכתא כרב דהא לא אמרינן דהדר בה רב ואיכא מאן דאמר כיון דחש לה רב להא דרב אסי

5 הלכתא כרב אסי והכי מסתברא אמר רב שמואל בר יצחק ומודה רב שאם מתה אינו יורשה אוקי ממונא בחזקת מריה:

6 הג"ה דף מו. אתמר קטנה שנתקדשה שלא לדעת אביה אמר רב בין היא ובין אביה יכולין לעכב ורב אסי אמר אביה ולא היא :

7 היתה אוכלת ראשונה ראשונה אינה מקודשת עד שיהא באחת מהן שוה פרוטה פריש ר' אמי מאי עד שיהא באחת מהן שוה פרוטה עד שיהא באחרונה שוה פרוטה אבל בקמייתא לא כיון דדעתיה אבתרייתא הויין להוי קמייתא כי מלוה והמקדש במלוה אינה מקודשת הלכך אי איכא באחרונה שוה פרוטה מקודשת דהויא ליה כמקדש במלוה ופרוטה דדעתיה אפרוטה ואי לית בה שוה פרוטה אינה מקודשת וכן הלכתא:

8 דף מח: ת"ר התקדשי לי בכוס