1לא קנה אלא כנגד מעותיו:2וזוקקין את הנכסים שיש להן אחריות לישבע עליהן:3דף כז: אמר עולא מנין לגלגול שבועה מן התורה שנאמר ואמרה האשה אמן אמן אמן שלא שטיתי ארוסה ונשואה שומרת יבם וכנוסה אשכחן איסור דאורייתא ממונא מנא לן תנא דבי רבי ישמעאל ק"ו ומה סוטה דף כח. שלא ניתנה ליתבע בעד אחד מגלגלין ממון שניתן ליתבע בעד אחד אינו דין שמגלגלין אשכחן ודאי שמא מנא לן דתניא רבי שמעון בן יוחאי אומר נאמרה שבועה בפנים ונאמרה שבועה בחוץ מה שבועה האמורה בפנים עשה בה ספק כודאי אף שבועה האמורה בחוץ עשה בה ספק כודאי עד היכן גלגול שבועה אמר רב יהודה אמר רב עד דאמר ליה עבדי אתה ההוא שמותי משמתינן ליה דתניא הקורא לחבירו עבד יהא בנדוי ממזר סופג את הארבעים רשע יורד עמו עד לחייו אמר רבה דאמר ליה השבע לי שלא נמכרת לי בעבד עברי:4מתני' כל הנעשה דמים באחר כיון שזכה זה נתחייב זה בחליפיו כיצד החליף שור בפרה או חמור בשור כיון שזכה זה נתחייב5זה בחליפיו דף כח: רשות הגבוה בכסף רשות ההדיוט בחזקה אמירתו לגבוה במסירתו להדיוט:6גמ' שמעת מינה מטבע נעשה חליפין אמר רב יהודה הכי קאמר כל הנישום דמים באחר וכו' וכבר ברירנא לה בפרק הזהב ופרישנא לה התם שפיר:7ת"ר כיצד רשות הגבוה בכסף גזבר שנתן מעות בבהמה אפי' בסוף העולם קנה ובהדיוט לא קנה עד שימשוך כיצד אמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט זה האומר שור זה עולה בית זה הקדש אפילו בסוף העולם קנה ובהדיוט לא קנה דף כט. עד שימשוך ויחזיק משכו במנה ולא הספיק לפדותו עד שעמד במאתים נותן מאתים ס"א מ"ט ונתן הכסף וקם לו משכו במאתים ולא הספיק לפדותו עד שעמד במנה נותן מאתים מאי טעמא שלא יהא כח הדיוט חמור מכח הקדש פדאו במאתים ולא הספיק למשכו עד שעמד במנה נותן מאתים שנאמר ויקרא כז ונתן הכסף וקם לו פדאו במנה ולא הספיק למשכו עד שעמד במאתים אין נותן לו אלא מנה אמאי הכא נמי נימא שלא יהא כח הדיוט חמור מכח הקדש אטו הדיוט לאו במי שפרע קאי:8מתני' כל מצות הבן על האב אנשים חייבין ונשים פטורות וכל מצות האב על הבן אחד אנשים ואחד נשים חייבין כל מצות עשה שהזמן גרמא אנשים חייבין ונשים פטורות ושלא הזמן גרמא אחד אנשים ואחד נשים חייבים כל מצות לא תעשה בין שהזמן גרמא בין שלא הזמן גרמא אחד אנשים ואחד נשים חייבים חוץ מבל תקיף ובל תשחית ובל תטמא למתים:
