רי"ף קידושין ט״ז ב

1 בה ובשלוחה השתא בשלוחה מתקדשת בה מיבעיא אמר רב יוסף מצוה בה יותר מבשלוחה כי הא דרב ספרא מחריך רישא רבא מלח שיבוטא אבל בהא איסורא לית בה כדריש לקיש דאמר ר"ל טב למיתב טן דו מלמיתב ארמלו:

2 האיש מקדש את בתו כשהיא נערה: נערה אין קטנה לא מסייע ליה לרב דאמר רב יהודה א"ר אסור לאדם שיקדש את בתו כשהיא קטנה עד שתגדיל ותאמר בפלוני אני רוצה:

3 דף מא: תניא רבי יהושע בן קרחה אומר מנין ששלוחו של אדם כמותו שנאמר שמות י״ב:ו׳ ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל בין הערבים וכי כל הקהל שוחטים והלא אינו שוחט אלא אחד מכאן ששלוחו של אדם כמותו:

4 דף מב: ולדבר עבירה אין אומרים שלוחו של אדם כמותו דקי"ל אין שליח לדבר עבירה דאמרינן דברי הרב ודברי תלמיד דברי מי שומעין:

5 דף מב. אמר רב נחמן אמר שמואל