רי"ף ברכות ל״ט

1 המזון שהיא בתחלה ועל הבדלה שהיא בסוף ובגמרא דבני מערבא מפרש וקשיא עלייהו דבית הלל במוצאי שבת היכי עבידא היה יושב ואוכל והחשיך במוצאי שבת ואין שם אלא אותו הכוס אם אמרת יניחנו לאחר המזון ומשלשלן כולן עליו מה נפשך בירך על היין המזון קודם בירך על המזון הנר קודם בירך על הנר הבדלה קודמת ונשמעינה מן הדא דתניא א"ר יהודה לא נחלקו ב"ש וב"ה על ברכת המזון שהיא בתחלה ועל הבדלה שהיא בסוף ועל מה נחלקו על הנר ועל הבשמים שבית שמאי אומרים בשמים ואחר כך מאור ובית הלל אומרים מאור ואחר כך בשמים ר' אבא ורב יהודה בשם רב אמרי הלכה כדברי מי שהוא אומר בשמים ואחר כך מאור כיצד יעשה על דברי בית הלל מברך על המזון תחלה ואחר כך על היין ואח"כ על הנר וכו'

2 ועל הא מתניתין דתנן נר ומזון בשמים והבדלה גרסינן נמי התם תניא אמר ר' יהודה לא נחלקו ב"ש וב"ה על ברכת המזון שהיא בתחלה ועל הבדלה שהיא בסוף אלמא בברכת המזון דהיא שלש ברכות עסקינן ולאו בברכת המוציא ולית לה להבדלה על הפת עסק בהא מתניתין כלל הלכך אין מבדילין על הפת כלל

3 וכי תימא מתניתין דקתני בגמ' דילן משמיה דר' יהודה פליגא אמתניתין דבני מערבא דהכא קתני ומזון והתם קתני בהמ"ז הכא לב"ה בשמים ואח"כ מאור והתם מאור ואח"כ בשמים וכיון דפליגא לא גמרינן מינה ולא איכפת לן בהכי דלא גמרינן אלא לגלויי דהאי מזון דקתני במתניתין בהמ"ז היא ותו אי הא מתניתין במוצאי שבת ליו"ט הוא אמאי לא קתני לה לקידוש בהדי הנך מי גרע ממאור אלא ודאי דהא מתני' במוצאי שבת לחוד הוא וכיון דהכין ליכא למשמע מינה דמבדילין אריפתא והא דאמימר דבת טות לא שנא מוצאי שבת לחול ולא שנא מוצאי שבת ליו"ט ומ"ד דבמוצאי שבת ליו"ט מבדילין על הפת צריך להביא ראיה ומהך מתניתין ליכא ראיה כדברירנא:

4 רב הונא בר יהודה איקלע לבי רבא חזייה דבריך אבשמים והדר אמאור אמר ליה מכדי בין לב"ש בין לב"ה אמאור לא פליגי דתנן ב"ש אומרים נר ומזון בשמים והבדלה ובה"א נר ובשמים מזון והבדלה עני רבא בתריה זו דברי ר' מאיר אבל רבי יהודה אומר לא נחלקו ב"ש וב"ה על המזון שבתחלה ועל הבדלה שבסוף.

5 על מה נחלקו על המאור ועל הבשמים שב"ש אומרים מאור ואחר כך בשמים וב"ה אומרים בשמים ואחר כך מאור א"ר יוחנן נהגו העם כבית הלל ואליבא דר' יהודה:

6 מתני' בית שמאי אומרים שברא מאור האש ובית הלל אומרים בורא מאורי האש:

7 גמ' תניא אמרו להם ב"ה לב"ש הרבה מאורות יש כאור:

8 מתני' אין מברכין לא על הנר ולא על הבשמים של נכרים ולא על הנר ולא על הבשמים של מתים ולא על הנר ולא על הבשמים של ע"ז ואין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו:

9 גמ' נר של נכרים משום דלא שבת ובשמים של נכרים משום דסתם מסיבתן לע"ז:

10 תנו רבנן אור ששבת מברכין עליו ושלא שבת אין מברכין עליו מאי לא שבת דף נג. שלא שבת ממלאכת עבירה אבל אור של חיה ושל חולה מברכין עליו.

11 תניא נמי הכי עששית שהיתה דולקת והולכת כל היום כולו מביאין ממנה אור להבדלה:

12 תנו רבנן ישראל שהדליק מן הנכרי או נכרי שהדליק מישראל מברכין עליו נכרי מן הנכרי אין מברכין עליו גזירה משום נכרי ראשון ועמוד ראשון:

13 תנו רבנן היה מהלך חוץ לכרך וראה אור אם רוב נכרים אינו מברך

14 ואם רוב ישראל מברך:

15 תאני חדא אור של כבשן מברך עליו ותניא אידך אין מברכין עליו לא קשיא הא לכתחלה והא לבסוף:

16 תאני חדא אור של בית המדרש ושל בית הכנסת מברך עליו ותניא אידך אין מברכין עליו לא קשיא הא דאיכא אדם חשוב והא דליכא אדם חשוב:

17 תנו רבנן היו יושבין בבית המדרש והביאו אור לפניהם בית שמאי אומרים כל אחד ואחד מברך לעצמו מפני ביטול בית המדרש ובית הלל אומרים אחד מברך לכולם משום שנאמר משלי י״ד:כ״ח ברוב עם הדרת מלך:

18 תנו רבנן גחלים לוחשות מברכין עליהם עוממות אין מברכין עליהן היכי דמי לוחשות אמר רב חסדא כל שאילו מכניס קיסם ביניהן ודולק מאיליו:

19 לא על הנר ולא על הבשמים של מתים:

20 אמר רב יהודה אמר רב כל שמוציאין לפניו ביום בלילה אין מברכין עליו וכל שאין מוציאין לפניו ביום בלילה מברכין עליו מאי טעמא כל מידי דלאו לאור עביד לא מברכינן עילוה אמר רב הונא בשמים של בית הכסא ושמן העשוי להעביר את הזוהמא אין מברכין עליו:

21 תנו רבנן הנכנס לחנות של בשם והריח ריח אפילו ישב שם כל היום כולו אינו מברך אלא פעם אחת נכנס ויצא נכנס ויצא מברך על כל פעם ופעם:

22 תנו רבנן היה מהלך חוץ לכרך והריח ריח טוב אם רוב נכרים אינו מברך ואם רוב ישראל מברך אמר ר' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן היה מהלך בשוקי של טבריא בערבי שבתות או בשוקי של צפורי במוצאי שבתות אינו מברך מפני שהוא לגמר את הכלים:

23 גרסינן בפרק אין עומדין להתפלל דף לג. רב ושמואל דאמרי תרוייהו כל המברך ברכה שאינה צריכה עובר משום שמות כ לא תשא:

24 אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו:

25 דף נג: וכמה אמר עולא כדי שיכיר בין איסר לפונדיון חזקיה אמר כדי שיכיר בין מלוזמא של צפורי למלוזמא של טבריא:

26 אמר רב יהודה אמר רב אין מחזירין על האור כדרך שמחזירין על כל המצות כלומר דאי מיקלע ממילא מברך אבל הדורי לא מהדרינן:

27 גרסינן בפרק מקום שנהגו דף נד. אמר ר' בנימין בר יפת אמר ר' יוחנן