1המשרה עד שיטיל לתוכן מים וכמה ירחיק מהן ומן הצואה ארבע אמות:2גמ' ת"ר היה עומד בתפלה וראה צואה כנגדו מהלך לפניו כדי שיזרקנה לאחריו ארבע אמות והתניא לצדדין לא קשיא הא דאפשר והא דלא אפשר התפלל ומצא צואה במקומו הואיל וחטא אע"פ שהתפלל אין תפלתו תפלה אלא צריך לחזור ולהתפלל במקום טהור היה עומד בתפלה ומים שותתין לו על ברכיו ממתין עד שיכלו המים וחוזר להיכן הוא חוזר רב חסדא ורב המנונא חד אמר חוזר לראש וחד אמר חוזר למקום שפסק וכתב רבינו האי גאון זצ"ל דהלכת' כמאן דאמר חוזר למקום שפסק ואם שהה כדי לגמור את כולה חוזר לראש3גרסינן במגילה דף כז: בפרק בני העיר תני תנא קמיה דרב נחמן בר יצחק המתפלל צריך שירחיק ד' אמות ומשתין והמשתין מרחיק ארבע אמות ומתפלל אמר ליה רב נחמן בשלמא משתין מרחיק ארבע אמות ומתפלל דתנן כמה ירחיק מהן ומן הצואה ארבע אמות אלא המתפלל מרחיק ארבע אמות ומשתין אי הכי קדישתינהו לכולהו שבילי דנהרדעא תני ישהה כלומר האי דקתני ירחיק ישהה הוא ואמרינן בשלמא משתין ישהה כדי הילוך ארבע אמות ואחר כך מתפלל משום ניצוצות אלא מתפלל ישהה כדי הילוך ארבע אמות ואח"כ ישתין מאי טעמא אמר רב אשי שכל ארבע אמות תפלתו של אדם סדורה לו בפיו ורחושי מרחשן שפוותיה:4ת"ר דף כג: היה צריך לנקביו אל יתפלל ואם התפלל תפלתו תועבה אמר רב זביד ואיתימא רב יהודה לא שנו אלא שאינו יכול לעמוד על עצמו אבל יכול לעמוד על עצמו מותר ועד כמה אמר רב ששת עד פרסה תניא אידך הנצרך לנקביו אל יתפלל משום שנאמר עמוס ד׳:י״ב הכון לקראת אלהיך ישראל וכתיב קהלת ד׳:י״ז שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים ואמר רב אסי ואיתימא ר' חנינא בר פפא שמור נקביך בשעה שאתה עומד בתפלה לפני המקום:5גרסינן בפרק דף טז: אלו הן הלוקין אמר רב אחאי המשהה נקביו קא עבר משום ויקרא כ׳:כ״ה בל תשקצו את נפשותיכם אמר רב ביבי בר אביי האי מאן דשתי בקרנא דאומנא קא עבר משום בל תשקצו איבעיא להו מהו שיכנס אדם בתפילין לבית הכסא קבוע וישתין בהן מים מי חיישינן שמא יפנה בהן או שמא יפיח בהן או לא רבינא שרי ורב אדא בר מתנה אסר אתו ושיילוה לרבא אמר להו אסור גזירה שמא יפנה בהן או שמא יפיח בהן תנו רבנן הנכנס לבית הכסא חולץ תפיליו ברחוק ארבע אמות ונכנס וכשהוא יוצא מרחיק ארבע אמות ומניחן אלו דברי בית שמאי ובית הלל אומרים אוחזן בידו ונכנס ר"ע אומר אוחזן בבגדו ונכנס בבגדו ס"ד דילמא משתלי ושדי להו אלא אימא אוחזן בבגדו ובידו ונכנס ולא יניחם בחורין6הסמוכין לרה"ר שמא יטלו אותן עוברי דרכים ויבא לידי חשד ומעשה בתלמיד אחד שהניח תפיליו בחורין הסמוכין לרה"ר ובאה זונה אחת ונטלתן ובאה לפני חכמים אמרה להם ראו מה נתן לי פלוני באתנני כיון ששמע אותו תלמיד כך עלה לגג ונפל ומת באותה שעה התקינו שיהא אוחזן בבגדו ובידו ונכנס אמר ר' מיאשא בר בריה דר' יהושע בן לוי הלכה גוללן כמין ס"ת ואוחזן בימינו כנגד לבו אמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן ובלבד שלא תהיה רצועה יוצא מתחת ידו טפח אמר ר' יעקב בר אחא אמר ר' זירא ביום גוללן כמין ספר תורה ובלילה עושה להן כיס טפח ומניחן אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן לא שנו אלא שיש שהות ביום כדי ללובשן אבל אין שהות ביום כדי ללובשן עושה להם כיס טפח ומניחן אמר אביי לא שנו אלא שהניחן בכלי שהוא כליין אבל הניחן בכלי שאינו כליין אפילו פחות מטפח7אמר רבה בר בר חנה כי הוינן אזלי' בתריה דר' יוחנן כי הוה בעי למיעל לבית הכסא כי הוה נקיטא ספרא דאגדתא הוה יהיב לן כסתא דתפילין לא הוה יהב לן אמר הואיל ושרו רבנן לא נטרח8דף כג: ת"ר לא יאחז אדם תפילין בידו וספר תורה בזרועו ויתפלל ולא ישתין בהם מים ולא ישן בהן לא שינת קבע ולא שינת עראי:9אמר שמואל סכין וקערה וככר ומעות הרי אלו כיוצא בהן:10ואף על גב דשרו בבית הכסא קבוע כדאמרי' לעיל אוחזן בבגדו ובידו ונכנס בית הכסא עראי אסור מ"ט בית הכסא קבוע ליכא ניצוצות ולפיכך שרי ובית הכסא עראי איכא ניצוצות ולפיכך אסור אפילו לאחזן בבגדו ובידו ולהשתין11גרסינן בפ' המקבל ב"מ דף קה. אמרי דבי רבי ינאי לתפלה ולתפילין ארבעה קבין לתפלה דתניא הנושא משוי על כתיפו והגיע זמן תפלה פחות מארבעה קבין מפשילו לאחוריו ומתפלל ארבעה קבין מניחו על גבי קרקע ומתפלל לתפילין דתניא הנושא משוי על ראשו ותפילין בראשו אם תפיליו רוצצות אסור ואם לאו מותר באיזה משוי אמרו במשוי של ארבעה קבין תני ר' חייא המוציא זבל על ראשו ותפילין בראשו הרי זה לא יסלקם לצדדים ולא יקשרם בידו מפני שנוהג בהן מנהג בזיון אבל קושרן על זרועו במקום תפילין משום ר' שילא אמרו אפי' מטפחת שלהן אסור להניח על הראש שיש בו תפילין וכמה אמר אביי ריבעא דריבעא דפומבדיתא אמר ר' יצחק הנכנס לסעודת קבע חולץ תפיליו ונכנס ופליגא דרבי חייא בר אבא דאמר רבי חייא בר אבא מניחן על שלחנו וכן הדור לו ועד אימת
