רש"י על תהילים צ״ט:ח׳

« רש"י על תהילים צ״ט:ז׳ רש"י על תהילים צ״ט:ט׳ »

8 אגדת בראשית פתח ↗

פרק מ"א נביאים. א ועלי זקן מאוד. ושמע את כל אשר יעשון בניו וגו' ש"א ב כב. זש"ה אשרי אדם שומע לי וגו' כי מוצאי וגו'. וחוטאי חומס נפשו וגו' משלי ח לד לה לו. מי גרם לעלי שיאריך ימים ויזקין הרבה, שהי' עוסק בתורה, שנאמר ועלי הכהן יושב על הכסא על מזוזת היכל ה' ש"א א ט, היינו דכתיב אשרי אדם וגו' משלי שם. למה כי מוצאי וגו' וחוטאי וגו', כל משנאי אהבו מות שם שם, אלו בני עלי דכתיב בהו בני בליעל לא ידעו את ה' ש"א ב יב, הרי צדיק גמור שנקרא רשע בעד בניו, שנאמר בני בליעל שם, כאילו אמר בנים של בליעל, ובליעל בכל התור' רשע הוא, וכל ישראל היה שונאים אותו על בניו. שנאמר ומשפט הכהנים וגו', גם בטרם וגו' ותהי חטאת הנערים וגומר ש"א ב יג טו יז, והיו ישראל רואין אותן ואומרים זה לזה ראה אלו כהניו של הקב"ה איך הם משתמשין, ובת קול משיבן, לעצמן הם עושין, שנאמר וחוטאי חומס נפשו כל משנאי אהבו מות משלי ח לו, וכתיב ביום אחד ימותו שניהם ש"א ב לד, שנאו החיים ואהבו את המות, ומתוך הצרה הזאת קפצה זקנה על עלי. ועלי זקן מאד.

9 זבחים פתח ↗

אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר זוֹ פְּרִישׁוּת בְּכוֹרוֹת – הֵיכָא רְמִיזָא? דִּכְתִיב: ״וְנֹעַדְתִּי שָׁמָּה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְנִקְדַּשׁ בִּכְבֹדִי״ – אַל תִּקְרֵי ״בִּכְבוֹדִי״, אֶלָּא ״בִּמְכוּבָּדַיי בִּכְבוּדַיי״.

8 אֵל נוֹשֵׂא. עֲוֹן יִשְׂרָאֵל:

9 הָיִיתָ לָהֶם. בִּשְׁבִילָם:

10 וְנוֹקֵם. הָיִיתָ עַל עֲלִילוֹתָם, מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן ״שִׁמְעוּ נָא הַמּוֹרִים״ במדבר כ:י, שְׁמוּאֵל עַל שֶׁלֹּא הִדְרִיךְ בָּנָיו בְּדֶרֶךְ טוֹבָה שמואל א ח:ג, מֵת בָּחוּר אגדת בראשית מא:א:

« רש"י על תהילים צ״ט:ז׳ רש"י על תהילים צ״ט:ט׳ »