רש"י על תהילים פ״ב

1 אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל. לִרְאוֹת אִם אֱמֶת יִשְׁפֹּטוּ. וְאַתֶּם, הַדַּיָּנִים, עַד מָתַי תִּשְׁפְּטוּ עָוֶל?!

2 הַצְדִּיקוּ. אִם זַכַּאי הוּא בְּדִינוֹ, אַל תַּהַפְּכוּ דִינוֹ לְטוֹבָה בִּשְׁבִיל לָשֵׂאת פְּנֵי רְשָׁעִים:

3 לֹא יָדְעוּ. הַדַּיָּנִין הַמְעַוְּתִים אֶת הַדִּין:

4 וְלֹא יָבִינוּ. אֶת אֲשֶׁר בִּשְׁבִיל הֶעָוֹן הַזֶּה יִתְהַלְּכוּ בַּחֲשֵׁכָה עַל דֶּרֶךְ ״כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר וְגוֹ׳״ שמות כג:ח, וְיִמּוֹטוּ עַל כָּךְ מוֹסְדֵי אָרֶץ:

5 אֱלֹהִים אַתֶּם. מַלְאָכִים; כְּשֶׁנָּתַתִּי לָכֶם אֶת הַתּוֹרָה, נְתַתִּיהָ לָכֶם עַל מְנָת שֶׁאֵין מַלְאַךְ הַמָּוֶת שׁוֹלֵט עוֹד בָּכֶם:

6 אָכֵן כְּאָדָם תְּמוּתוּן. אָכֵן כְּאָדָם הָרִאשׁוֹן תְּמוּתוּן, אַחֲרֵי שֶׁחִבַּלְתֶּם מַעֲשֵׂיכֶם כְּמוֹהוּ עבודה זרה ה,א; מכילתא יתרו בחדש ט:

7 וּכְאַחַד הַשָּׂרִים. הָרִאשׁוֹנִים שֶׁמֵּתוּ, כֵּן תִּפֹּלוּ. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה : כְּאַחַד הַשָּׂרִים שֶׁל מַעְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר ישעיהו כד:כא: ״יִפְקֹד ה׳ עַל צְבָא הַמָּרוֹם בַּמָּרוֹם״:

8 קוּמָה אֱלֹהִים. אָסָף הִתְחִיל לְהִתְפַּלֵּל שֶׁיָּקוּם וְיַכְרִית אוֹתָם הַדַּיָּנִין הַמְקֻלְקָלִין מִיִּשְׂרָאֵל:

9 כִּי אַתָּה. הוּא הַנּוֹחֵל הַגּוֹיִם, וְהַכֹּל בְּיָדְךָ לִשְׁפּוֹט: