39 לְהָשִׁיב אַפּוֹ. מֵהֶם, וְאַף אִם נִפְרָע מֵהֶם, לֹא הֵעִיר עֲלֵיהֶם כָּל חֲמָתוֹ, כִּי אִם מְעַט מְעַט. לְפִי שֶׁזָּכַר כִּי בָשָׂר הֵמָּה, וְיֵצֶר הָרָע טָמוּן בְּלִבָּם, וְהוּא רוּחַ הוֹלֵךְ – כְּשֶׁיָּמוּתוּ, וְלֹא יָשׁוּב אוֹתוֹ רוּחַ בָּהֶם לָעוֹלָם הַבָּא: כְּשֶׁיִּחְיוּ, אֵין יֵצֶר הָרָע שׁוֹלֵט בָּהֶם. וְלֹא יִתָּכֵן לְפָרֵשׁ רוּחַ הוֹלֵךְ וְלֹא יָשׁוּב – רוּחָם שֶׁל חַיִּים בָּהֶם, שֶׁאִם אָמַרְתָּ כֵּן, כָּפַרְתָּ בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים. וְכֵן מְפֹרָשׁ בְּאַגָּדַת תְּהִלִּים:
