רש"י על תהילים ע״ו:ו׳

1 אֶשְׁתּוֹלְלוּ. כְּמוֹ הִשְׁתּוֹלְלוּ; כְּמוֹ ״וְאַחֲרֵי כֵן אֶתְחַבַּר אֲחַזְיָה וְגוֹ׳״ דברי הימים ב כ:לה – כְּמוֹ הִתְחַבֵּר. וְנִגְזַר אֶשְׁתּוֹלְלוּ מִגִּזְרַת ״מוֹלִיךְ יוֹעֲצִים שׁוֹלָל״ איוב יב:יז, וְהוּא לְשׁוֹן מִשְׁגֶּה וְ״שָׁלוּ״ דניאל ג:כט, כְּשׁוֹטִים שׁוֹגִים; וְהַתָּי״ו נוֹפֶלֶת בִּלְשׁוֹן הַמִּתְפַּעֵל בְּאֶמְצַע הַתֵּיבָה, בְּכָל תֵּיבָה שֶׁתְּחִלָּתָהּ שִׁי״ן:

2 נָמוּ שְׁנָתָם. נִרְדְּמוּ בְּשֵׁינָה, לְשׁוֹן ״תְּנוּמָה״ תהלים קלב:ד:

3 וְלֹא מָצְאוּ יְדֵיהֶם. וְכֹחָם, כְּשֶׁבָּאתָ לִפָּרַע מֵהֶם: