1 לַמְנַצֵּ֣חַ אַל־תַּשְׁחֵת֮ לְדָוִ֢ד מִ֫כְתָּ֥ם בִּשְׁלֹ֥חַ שָׁא֑וּל וַֽיִּשְׁמְר֥וּ אֶת־הַ֝בַּ֗יִת לַהֲמִיתֽוֹ׃
1 אַל תַּשְׁחֵת. כָּךְ קָרָא שֵׁם הַמִּזְמוֹר, עַל שֵׁם שֶׁהָיָה קָרוֹב לָמוּת וְלִהְיוֹת נִשְׁחָת, מְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עַל הַדָּבָר:
2 וַיִּשְׁמְרוּ אֶת הַבַּיִת. כְּשֶׁאָמְרָה לָהֶם מִיכַל: ״חוֹלֶה הוּא״ שמואל א יט:יד, וְהִבְרִיחַתּוֹ בַּלַּיְלָה:
