16 שַׁתּוּ. דְּגוּשׁוֹת הַתָּי״ו בִּמְקוֹם תָּי״ו שְׁנִיָּה: לִשְׁאוֹל שׁוֹתְתוּ, לְשׁוֹן שְׁתוּתֶיהָ שֶׁל שְׁאוֹל, לַמַּדְרֵגָה הַתַּחְתּוֹנָה. וְכֵן ״שַׁתּוּ בַשָּׁמַיִם פִּיהֶם״ תהלים עג:ט, גַּם הוּא לְשׁוֹן שְׁתוּת: קָבְעוּ בַשָּׁמַיִם פִּיהֶם, לְשׁוֹנָם הָרָע:
17 מָוֶת יִרְעֵם. מַלְאַךְ הַמָּוֶת יֹאכְלֵם, וְאַל תִּתְמַהּ עַל לְשׁוֹן אֲכִילָה זוֹ, שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּמָקוֹם אַחֵר ״יֹאכַל בַּדָּיו בְּכוֹר מָוֶת״ איוב יח:יג. לָשׁוֹן אַחֵר: לְשׁוֹן רְצִיצָה, כְּמוֹ ״הֲיָרֹעַ בַּרְזֶל״ ירמיה טו:יב:
18 וַיִּרְדּוּ בָם יְשָׁרִים לַבֹּקֶר. לְיוֹם הַגְּאֻלָּה, כְּשֶׁיִּזְרַח בָּקְרָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל יִהְיוּ רוֹדִים בָּהֶם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ״וְעַסּוֹתֶם רְשָׁעִים וְגוֹ׳״ מלאכי ג:כא:
19 וְצוּרָם לְבַלּוֹת שְׁאוֹל. צוּרָתָם שֶׁל רְשָׁעִים תְּבַלֶּה אֶת הַשְּׁאוֹל, גֵּיהִנֹּם כָּלֶה וְהֵם אֵינָם כָּלִים:
20 מִזְּבֻל לוֹ. מִהְיוֹת לָהֶם מָדוֹר; וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹצִיא חַמָּה מִנַּרְתִּיקָהּ וּמְלַהֶטֶת אוֹתָם, שֶׁנֶּאֱמַר ״וְלִהַט אֹתָם הַיּוֹם הַבָּא״ מלאכי ג:יט. וְרַבּוֹתֵינוּ פֵּרְשׁוּ מִזְּבֻל לוֹ עַל שֶׁפָּשְׁטוּ יְדֵיהֶם בַּזְּבוּל, שֶׁהֶחֱרִיבוּ אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ מדרש תהלים מט:ג:
