6 הִנֵּ֤ה טְפָח֨וֹת נָ֘תַ֤תָּה יָמַ֗י וְחֶלְדִּ֣י כְאַ֣יִן נֶגְדֶּ֑ךָ אַ֥ךְ כׇּֽל־הֶ֥בֶל כׇּל־אָ֝דָ֗ם נִצָּ֥ב סֶֽלָה׃
6 הִנֵּה טְפָחוֹת. מְדוּדִים הֵם יְמֵי הָאָדָם כְּדָבָר הַנִּמְדָּד בִּטְפָחִים, כֵּן יְמֵי הָאָדָם קְצוּבִים. וְחֶלְדִּי. וְזִקְנָתֵנוּ כְּאַיִן נֶגְדֶּךָ, חֶלֶד, לְשׁוֹן חֲלוּדָה רדוייל בְּלַעַ״ז:
