4 גַּ֤ם כִּֽי־אֵלֵ֨ךְ בְּגֵ֪יא צַלְמָ֡וֶת לֹא־אִ֘ירָ֤א רָ֗ע כִּי־אַתָּ֥ה עִמָּדִ֑י שִׁבְטְךָ֥ וּ֝מִשְׁעַנְתֶּ֗ךָ הֵ֣מָּה יְנַֽחֲמֻֽנִי׃
4 בְּגֵיא צַלְמָוֶת. בְּאֶרֶץ חֹשֶׁךְ, וְעַל מִדְבַּר זִיף אָמַר שמואל א כג:יג,כח. כָּל צַלְמָוֶת לְשׁוֹן חֹשֶׁךְ פֵּרְשׁוֹ דוּנַשׁ בֶּן לַבְרַט:
5 שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ. יִסּוּרִים שֶׁבָּאוּ עָלַי וּמִשְׁעָן שֶׁאֲנִי בָּטוּחַ עַל חַסְדְּךָ, שְׁנֵיהֶם יְנַחֲמוּנִי – שֶׁיִּהְיוּ לִי לִסְלֹחַ עָוֹן; וּבָטוּחַ אֲנִי, שֶׁתַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן – הִיא הַמַּלְכוּת:
