1 מִזְמוֹר לְדָוִד. אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ : כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר ״מִזְמוֹר לְדָוִד״, מְנַגֵּן וְאַחַר כָּךְ שׁוֹרָה עָלָיו שְׁכִינָה. מִזְמוֹר, לְהָבִיא רוּחַ הַקֹּדֶשׁ לְדָוִד. וְכָל שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ״לְדָוִד מִזְמוֹר״, שָׁרְתָה עָלָיו שְׁכִינָה וְאַחַר כָּךְ אָמַר שִׁירָה:
