15 אָז אֵיתָם. אֶהְיֶה תָּמִים. אָמְרוּ חֲכָמִים : לְמָה דָּוִד דּוֹמֶה? לְכוּתִי הַמְחַזֵּר עַל הַפְּתָחִים, וְהֵם מַעֲרִימִים בַּדָּבָר יוֹתֵר מִכָּל אָדָם: תְּנוּ לִי מַיִם לִשְׁתּוֹת, דָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ חֶסְרוֹן כִּיס. מִשֶּׁשָּׁתָה אָמַר: יֵשׁ כָּאן בָּצָל קָטָן? מִשֶּׁנָּתְנוּ לוֹ אוֹמֵר: יֵשׁ בָּצָל בְּלֹא מֶלַח? מִשֶּׁנָּתְנוּ לוֹ אָמַר: תְּנוּ לִי מְעַט לֶחֶם, שֶׁלֹּא יַזִּיקֵנִי הַבָּצָל. כָּךְ אָמַר דָּוִד: בִּתְחִלָּה עַל הַשְּׁגָגוֹת, וְאַחַר כָּךְ עַל הַזְּדוֹנוֹת, וְאַחַר כָּךְ עַל הַמְּרָדִים. פְּשָׁעִים אֵלּוּ הַמְּרָדִים, שֶׁמִּתְכַּוֵּן לְהַכְעִיס, וְכֵן הוּא אוֹמֵר מלכים ב ג:ז: ״מֶלֶךְ מוֹאָב פָּשַׁע בִּי״:
